הודעת הפורום הקומוניסטי הישראלי (8.6.2002)
ב- 5 ביוני חל יום השנה ה- 35 למלחמת יוני 67', שציינה שלב היסטורי חדש בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי.
מאז אותה מלחמה נגבה מעמי האזור מחיר דמים כבד של אלפים רבים של קרבנות, שמשלמים את מחיר הכיבושים
של ממשלות ישראל ושל הגיבוי שמעניק האימפריאליזם האמריקאי לכיבוש זה ולמעשי הדיכוי האכזריים שמתבצעים
במסגרתו לאורך של השנים.
ב- 5 ביוני צוין גם יום השנה ה- 20 למלחמת לבנון, שאותה יזם וניהל ראש הממשלה הנוכחי, אריאל שרון, ושגבתה גם
היא אלפים רבים של קרבנות.
ב- 5 ביוני עצמו נוכחנו השנה עד כמה רחוקים הכיבוש המתמשך ומעשי התוקפנות בשטחים הכבושים, שהתרחבו
בשנה האחרונה לממדים חסרי תקדים, מהבאת בטחון כלשהו לתושבי ישראל. ביום זה מצאו את מותם 17 אזרחים
חפים מפשע, ששילמו גם הם את מחיר הכיבוש, המוליך בין הייתר לפעולות התאבדות נואשות )שאנו מגנים אותן(
של פלסטינים, שאלפים מאחיהם נרצחו בשנים האחרונות על-ידי שלטונות הכיבוש. עשרות אלפי אנשים נפצעו
וכלל התושבים בשטחים הכבושים סובלים ממצוקה נוראה של עוני, מחסור, התנכלויות, שלילת פרנסה, הגבלת חופש
התנועה וכו'.
ב- 5 ביוני השנה בוצעה התקפה נפשעת נוספת על לשכתו של יאסר ערפאת ברמאללה, תוך איום ממשי על חייו. זהו
פשע נוסף, שעלול להוביל לתבערה חדשה באזור שלא היתה כמותה!
ב- 5 ביוני נכחנו שוב עד כמה עמוק חילחלה הגזענות לחיים בישראל, כאשר דווקא ביום זה אישרה הכנסת את ההחלטה
הגזענית על אפליית הילדים הערביים בקצבאות הילדים, וזאת באמצעות החזרת הקריטריון הגזעני של הורים
"יוצאי צבא" לצורך חישוב גובה הקצבה שיקבלו עבור הילדים. בשעה שמרבים לדבר אצלנו על גזענים כמו לה פן והיידר,
מחוקקת הכנסת חוקים שהם אפילו לא היו מעיזים להציע בארצותיהם.
ב- 5 ביוני נוכחנו שוב איזה מחיר כלכלי כבד משלמים העובדים והשכירים בישראל, ותושבי השכבות החלשות, שהם
הראשונים לשלם את מחיר הכיבוש. זאת כאשר הכנסת קבעה דווקא ביום זה שורת גזירות כלכליות חסרות תקדים נגד
הציבורים החלשים ביותר בחברה, באופן שישלול ממאות אלפי משפחות אמצעי מחייה בסיסיים ביותר, לרבות מזון ותרופות.
באותו יום התבשרנו גם על שיא חדש בכל הזמנים במספר המובטלים, וכי לפי כל ההערכות "שיא" זה של הממשלה "
יישבר" בקרוב שוב ושוב. הממשלה מנצלת את המצב הביטחוני כדי להטיל שורת גזירות שתכננה זה מכבר ושנועדה
לבטל זכויות סוציאליות יסודיות ביותר.
מאז מלחמת יוני 67' מנסות כל ממשלות ישראל לחסל בכוח צבאי את הבעיה הפלסטינית, וסוברות שוב ושוב, שמה שלא
הושג בכוח יושג בעוד ועוד כוח. ממשלת שרון-פרס ביצעה במסגרת מדיניות זו את מעשי התוקפנות הנרחבים ביותר
בשטחים הכבושים מאז יוני 67'. אך כמו בעבר, כך גם היום, כל האמצעים הצבאיים לא יועילו, ולמרות כל הקרבנות
והקשיים העם הפלסטיני נחוש יותר מתמיד להתמיד במאבקו למען סיום הכיבוש והקמת מדינתו העצמאית.
ביום השנה ה- 35 לכיבוש אנו קוראים:
הבה נשים קץ למעגל הדמים!
יופסקו כל פעולות התוקפנות בשטחים הכבושים!
יפורקו ההתנחלויות!
תיסוג ישראל לקווי יוני 67'!
תוקם מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים,
וברצועת עזה, בצד מדינת ישראל!
תוכר זכות השיבה של בני העם הפלסטיני ותפעל ישראל להשגת פתרון
בהתאם על בסיס החלטות האו"ם הרלבנטיות!
– להפסקת האפליה של ערביי ישראל בכל התחומים!
– לביטול כל החוקים הגזעניים שחוקקו בכנסת, החדשים והישנים!
– להפסקת ההתקפה על חופש הביטוי ועל הזכות להבעת ביקורת על
מדיניות הממשלה וניהול מאבק ציבורי נגדה בכנסת ומחוצה לה!
לשינוי יסודי במדיניות הכלכלית, להפחתה דרסטית בהוצאות לרכישת נשק ולהמשך
הכיבוש ולהפניית האמצעים שייחסכו לתקציבי הרווחה, החינוך, והבריאות! לביטול
הגזירות נגד השכבות החלשות, להגברת המיסוי על ההון, על חברות הענק ועל אנשי
העשירון העליון!
להגברת המאבק הציבורי נגד מדיניות הכיבוש והדיכוי והאפליה, ונגד המדיניות
הכלכלית הריאקציונית של הממשלה!