החבר תופק טובי, ממנהיגיה הבולטים ביותר של המפלגה הקומוניסטית בארץ ושל האוכלוסיה הערבית בישראל, נפטר ב-12.3.2011 בגיל 89. תופיק טובי היה חבר במוסדותיה המנהיגים של מק"י במשך עשרות שנים וכיהן בכנסת מטעם מק"י וחד"ש במשך 41 שנה (1949-1990).
במשך שנים רבות היה תופיק טובי מרכז מזכירות המפלגה. הוא נמנה עם מייסדי עיתון המפלגה בערבית "אל-אתיחאד" והיה עורכו ואחראי על הוצאתו במשך שנים רבות. בשנים 1990-1993 כיהן כמזכ"ל מק"י.
במשך שנות פעילותו הרבות עבד בשיתוף פעולה הדוק עם מי שהיה מנהיג מק"י במשך עשרות שנים, החבר מאיר וילנר, ושיתוף הפעולה ביניהם היה מסמלי האחדות האינטרנציונליסטית הבולטים ביותר של המפלגה.
ב-1956 מילא תופיק טובי, ביחד עם מאיר וילנר, תפקיד מרכזי בחשיפת טבח כפר קאסם ופרסומו בארץ ובעולם. תופיק טובי מילא תפקיד מיוחד במאבק לביטול הממשל הצבאי על האוכלוסיה הערבית בישראל ובמאבקים נגד אפלייתה בכל התחומים.
תופיק טובי כיהן כסגן יו"ר מועצת השלום העולמית, והיה אישיות מוכרת בתנועה הקומוניסטית באזור ובעולם.
בדברי הפרידה שנשא כמזכ"ל המפלגה בסיום הוועידה ה-22 ב- 30.1.93 הוא אמר בין היתר:
תרמתי למפלגה בכל כוחי במשך למעלה מ-55 שנה. הבאתי את דבר המפלגה כחבר בתוכה ובמוסדותיה ללא הפסקה. כקומוניסט שירתתי את הציבור, ועבודה זו מילאה את לבי שמחה וגאוה.
הנסיגה ההיסטורית, שחלה בתנועתנו עקב נפילת המשטרים הסוציאליסטיים בברית המועצות ובמזרח אירופה, מכאיבה מאוד. אך היא לא הסיטה אותי מדרכי ולא זיעזעה את אמונתי בעקרונות הסוציאליזם. תנועת הפועלים והמפלגות הקומוניסטיות בעולם לא שמטו את דגלן. הן ממשיכות לדחוף קדימה את גלגלי ההיסטוריה, למהפכה חדשה, למען תזרח שמש הסוציאליזם בכל העולם. לא עשיתי חשבון נפש ולא מניתי כמה שגיאות עשיתי בחיי המפלגתיים. ברור לי ששגיאותי לא היו מועטות. אבל עשיתי כל שביכולתי, כדי שפעילותי תהיה חיובית ותתרום למערכה למען הסוציאליזם, למען האחדות היהודית-ערבית לטובת שני העמים. אני מודה לכל החברים שאיתם עבדתי שנים ארוכות. אני מודה לכם, חברי המפלגה, על האמון שנתתם בי, על העזרה שהגשתם לי, ועל שאפשרתם לי להגשים משימות רבות. התחלתי את דרכי כחייל פשוט במפלגה הקומוניסטית, ואמשיך את דרכי כחייל מן השורה במפלגה זו.
ואכן, תופיק טובי המשיך בפעילותו הציבורית ככל שאפשר לו מצב בריאותו במשך כל השנים, ועקב אחר ההתפתחויות הפוליטיות בארץ, באזור ובעולם עד ימיו האחרונים. אישיותו תישאר חקוקה בקרב הקומוניסטים בארץ, בקרב שוחרי השלום והשוויון והנאבקים למען סוציאליזם ולעתיד טוב יותר לאנושות.