הבחירות האחרונות לכנסת הביאו אמנם את חילופי השלטון, ששאפנו אליהם. ממשלת
נתניהו, שהיתה מהגרועות ביותר בתולדות ישראל, שעצרה כליל את כל תהליך השלום,
שדירדרה את המצב הכלכלי והחברתי ושנכשלה בכל התחומים – נפלה, ואהוד ברק נבחר
ברוב גדול לראשות הממשלה.

עם זאת, כבר בתחילת כהונתו של ברק בראשות הממשלה ראינו סימנים מדאיגים, הן
בתחום המדיני והן בתחום הכלכלי-חברתי. אהוד ברק, בניגוד להבטחותיו, ביצע תמרונים
שונים, כדי להימנע מביצוע מלא ומיידי של הסכם וואי. באשר להסדר הקבע, הוא שב
וחוזר על העמדות המסורתיות של ממשלות ישראל, על הלאווים המפורסמים, שמנעו השגת
הסדר שלום עד כה, ושאם לא יבוטלו – ימנעו את השגתו בעתיד.
אנו תובעים מממשלת ברק לבצע ללא דיחוי את הסכמי וואי ושארם, הן מבחינת היערכות
הכוחות המחודשת )הנסיגה( המתחייבת מהם, הן מבחינת שחרור האסירים והן בכל יתר
התחומים. אנו דוחים את הנסיון להתחמק מביצוע חלקים של ההסכם בתירוץ של "הכללתם
בהסדר הקבע", שעם עמדותיו הנוכחיות של ברק קשה ביותר לראות את השגתו.

אנו מבקרים את הפרקטיקה של אי-ביצוע הסכמים, וניהול מו"מ מחדש על ביצוע דברים
שכבר סוכמו ונחתמו בהסכמים קודמים. הסכם שארם הוא תקדים נוסף בשיטה זו, שנועד
לסחוט מהפלסטינים ויתורים נוספים, כמו דחיית שלב הנסיגה השלישי. בשיטה זו לא יוכל
להתחיל אפילו מו"מ אמיתי על הסדר הקבע. כל ניסיון לנתב מו"מ זה לשיטות כאלו – שינסו
לכפות על הצד פלסטיני תנאים בלתי מתקבלים על הדעת, תוך ויתור על זכויות יסוד שלהם –
לא יוכלו להביא לעולם להשגת הסדר שלום צודק ובר-קיימא, שכל עמי האזור, היום ובדורות
הבאים, יקבלו אותו וישלימו עמו.
הסדר קבע, הסכם שלום צודק ובר-קיימא, יושג רק על בסיס נסיגת ישראל מכל השטחים
הערביים הכבושים מאז מלחמת יוני 67', כולל רמת הגולן ודרום לבנון, והקמת מדינה פלסטינית
עצמאית בגדה המערבית וברצועת עזה, שבירתה תהיה ירושלים המזרחית, בצד מדינת ישראל.
הבעיה הפלסטינית היא לב הסכסוך הישראלי-ערבי, ורק פתרונה הצודק, שבמרכזו הקמת מדינה
פלסטינית עצמאית, יוכל להבטיח השגת הסדר שלום כולל ובר-קיימא באזורנו.
בתחום הכלכלי-חברתי האכזבה ממדיניותה של ממשלת ברק כבר בתחילת כהונתה גם כן
קשה ביותר. במשרד האוצר הוכנו, מייד עם תחילת כהונתה של הממשלה, שורה של גזירות
כלכליות, שנועדו לפגוע קשות בשכבות החלשות, בקשישים, בעניים, בתושבי עיירות ושכונות
העוני, ובמיוחד ביישובים הערביים, וכן בצעירים ובנשים. בלחץ הביקורת הציבורית, ונוכח
התנגדות לחלק מהגזירות גם במסגרת הקואליציה, הושעו חלק מהן, אך לא כולן. המגמה של
מתכנניהן עדיין שולטת בצמרת הכלכלית של ברק. הם מכינים הפרטות נוספות, שיפגעו קשות
בעובדים ובכלל הציבור. מערכת הבריאות הציבורית ניצבת בסכנת קריסה.

תופעה מזעזעת, שממדיה הולכים וגוברים, היא העסקתם של עובדים זרים רבים בתנאים
בלתי אנושיים לחלוטין, הגובלים ממש בעבדות. חברות כוח אדם ומעסיקים רבים מנצלים
את מצבם המיוחד, ואת היותם חסרי כל הגנה אזרחית, משפטית ומקצועית, כדי להעבידם
בשכר רעב, ובמקרים רבים אף נמנעים מלשלם להם גם את השכר הזה. העסקת העובדים
הזרים מנוצלת גם כדי ללחוץ על העובדים המקומיים שלא יעזו לבקש להעלות את שכרם
או לשפר את תנאי עבודתם. אנו תובעים להפסיק את הניצול האכזרי של העובדים הזרים,
ולספק להם זכויות כפי שראויות להינתן לכל אדם עובד, לרבות זכויות לטיפול רפואי, וכן
להגנה מקצועית, וקודם כל מצד ההסתדרות ומוסדותיה.
אנו תובעים לכבד את הצרכים הייחודיים של כל המגזרים, על בסיס שמירת זכויות האדם
העובד, האישה, הנכה, הקשיש, המובטל, העני ומחוסר הבית. רק מדיניות כלכלית שתכבד
את האדם ותדאג לרווחתו ובריאותו הפיזית והרוחנית, כחלק ממדיניות של רווחה תומכת,
תזכה לתמיכה מצדנו. מדיניות זו צריכה לכלול גם פיתוח יזום על ידי הממשלה של פרוייקטים
תעשייתיים באזורים החלשים יותר בארץ, וקודם כל ביישובי האוכלוסייה הערבית ובעיירות
העוני.
אנו תובעים לבטל את כל הגזירות המתוכננות, ולהשיג את ההכנסות הדרושות באמצעות
קיצוץ בתקציבים הצבאיים העצומים ובהקצבות להתנחלויות, וכן בהטלת מיסוי על בעלי
ההון והתאגידים, המקבלים יותר ויותר פטורים ממסים שונים בשעה שכלל העובדים והציבור
נדונים לגזירות חדשות ולפגיעה בצרכים החיוניים ביותר לקיומם.