אפליית ערביי יפו והמאבק לשינוי המצב

ראיון עם עבד אל-קאדר סטל, יו"ר ארביטה, העמותה למען ערביי יפו

 ראיין: יובל הלפרין

ש: במה עוסקת ארביטה?
ת: ארביטה, העמותה למען ערביי יפו, עוסקת מאז היווסדה (1979) בשיפור מצבה העגום של הקהילה הערבית ביפו, כמיעוט לאומי של האוכלוסייה הפלסטינית שנותרה ביפו לאחר 1948.

ש: מה עם יפואים מחוץ ליפו?
ת: גם זה אחד מתחומי פעילותנו. יפו הייתה העיר הגדולה ביותר בפלסטין המנדטורית. פליטי יפו מפוזרים כיום במקומות רבים בעולם, ואנו משתדלים לקיים קשרים קבועים עם מי שניתן. יחסים קרובים מאוד יש לנו עם עמותות היפואים בעמאן, בעזה ובשכם.

ש: מה הן הבעיות העיקריות של תושבי יפו כיום?
ת: שלוש הבעיות העיקריות הן חינוך, דיור ופשיעה.

דיור – בעבר כונתה יפו "כלת פלסטין". כיום היא דומה למחנה פליטים. מאז קום המדינה הייתה הקפאה מכוונת של הבנייה ביפו במשך קרוב ל- 40 שנה. לא רק שלא בנו, אלא הרסו.

בשנים 1970-1987 נהרסו ברצועה שבין רחוב יפת לים כ- 3,127 יחידות דיור, במסגרת תוכנית פינוי-בינוי מספר 2660 ("תוכנית מדרון יפו"). במסגרתה אמורות להיבנות דירות פאר בין רחוב קדם לים, ודירות בנות ארבע קומות בין רחוב יפת לרחוב קדם. וכל זאת נעשה כשהאוכלוסייה הערבית ביפו גודלת.

בתגובה נוצר גל של בנייה בלתי חוקית ופלישות, ששיאו היה ב-1995 במה שכונה 'אינתיפאדת הדיור', שבמסגרתה אירעו כ- 220 פלישות לבתים של עמידר. בעקבות זאת הגענו להסכם עם משרד השיכון על בניית 400 יחידות דיור לאוכלוסייה הערבית ביפו. עד היום נבנו רק 22. משפחות רבות נאלצות לגור כיום אצל ההורים במשך שנים רבות, או בתנאים מזוויעים.

חינוך – החינוך ביפו מתחלק לשני סוגים: ממלכתי ופרטי.

רמת החינוך הממלכתי ירודה ביותר. אחוז הנשירה הוא עד 50 אחוז. גם מקרב זכאי הבגרות מעטים משיגים ציונים המאפשרים להם להמשיך ללימודים גבוהים.

בבתי הספר הפרטיים המצב טוב בהרבה. הלימודים שם אמנם יקרים, אבל הנזקקים להם אינם רק בני משפחות אמידות. אם במקומות אחרים הלימודים בבית ספר פרטי הם ביטוי לרמת חיים גבוהה, הרי שביפו משפחות חוסכות במשך כל חייהן פרוטה לפרוטה כדי לממן לילדיהם שכר לימוד בבית ספר פרטי.

כל עוד זה המצב, אנו סבורים שחובתה של העירייה לסייע לבתי הספר הפרטיים, ובכך לאפשר את הורדת שכר הלימוד בהם. אבל כאן אנו נתקלים בהתנגדות גורפת. ראש העירייה, רון חולדאי, כבר אמר שמצדו, שבתי הספר האלה ייסגרו. יש לזכור שסגירת כל בית ספר כזה תגרום לכך שעשרות נערים נוספים יסתובבו ברחובות ויידרדרו לסמים ולפשע.

פשע וסמים – בעיית הפשע והסמים היא, כאמור, תוצר של רמת החינוך הירודה והנשירה מבתי הספר. בעיתונות מתפרסמים מקרי רצח, אבל פרט להם סובלת האוכלוסייה ביפו מאינספור פריצות, גנבות רכב, שוד וכד'. יפו מלאה תחנות סמים הפועלות לעין כול, ושאיש אינו נוקף אצבע כדי להפסיק את פעילותן.

אנו מפנים קריאות חוזרות ונשנות למשטרה להפנות משאבים לטיפול בבעיית הפשע ביפו, ונתקלים לכל היותר בהבטחות ובעוד הבטחות.

ש: כיצד משפיע המיתון הכלכלי על תושבי יפו?
ת: ממיתון נפגעים תמיד החלשים ביותר. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של מצוקת מזון. יש משפחות שהגיעו עד לפת לחם. ידוע כיום על כ- 500 משפחות הנזקקות לתמיכה מתמדת מצד פתחון לב ועמותות אחרות המסייעות לנזקקים.

ש: מה דעתך על הקריאות השונות ללגליזציה של סמים מסוימים?
ת: יפו אינה חלק מהקריאות האלה. סמים הם נגע שמביא להרס המרקם החברתי, ויש להילחם בו ולמגר אותו. לכן, בין היתר,  דחינו כל אפשרות להשתתף בבחירות למועצת העירייה ברשימה משותפת עם עלה ירוק. אני עצמי הודעתי שלא אהיה חלק מרשימה כזאת.

ש: מה הם היחסים בין יהודים לערבים ביפו ובת"א-יפו מאז אוקטובר 2000?
ת: לאחר אוקטובר 2000 הלכו היחסים והידרדרו. יהודים רבים החרימו את העסקים ביפו, מה שהביא לפגיעה קשה במצבם ולסגירת רבים מהם. גורמי ימין אף הפיצו כרוזים בהם קראו במפורש להחרמת יפו.

ארביטה משתדלת לשתף פעולה עם כל גורם שניתן לפעול אתו להשגת מטרות משותפות. אנו נמצאים בקשרים עם עמותת "יפו יפת ימים", שחבריה הם ברובם יהודים תושבי יפו. ועדי השכונות יפו ג' ויפו ד' אינם מעוניינים, למרבה הצער, בכל שיתוף פעולה איתנו, למרות הבעיות המשותפות הרבות.

ש: אילו השלכות יש להיעדר נציג מהקהילה היפואית במועצת עיריית ת"א-יפו?
ת: נציג במועצת העיר היה ונשאר אינטרס חשוב. בעשר השנים שהיה נציג אכן קולנו נשמע ביתר קלות בעירייה, ואף השגנו דרכו לא מעט הישגים ושיפורים. גם כעת חשוב היה לנו לעבור את אחוז החסימה, אך הדבר לא התאפשר בשל חלק קטן מהקהילה היפואית שתמך בחולדאי ופעילי שמאל יהודים בתל אביב, במיוחד בסניף חד"ש ת"א, שסירבו לתמוך ברשימה הכוללת את בל"ד. כמה מהם נלחמו בנו וניסו למנוע את הגשת הרשימה עד לדקות האחרונות. הם הצליחו למנוע מאתנו את השימוש באות ו' וכן מנעו מאיתנו את המימון שהגיע לנו כרשימת בת של חד"ש.

כעת הקשר עם העירייה ומוסדותיה ייפול על כתפיהן של העמותות השונות המייצגות את ערביי יפו: ארביטה, המועצה האיסלאמית והאגודה האורתודוכסית.

אני מקווה שבבחירות הבאות נצליח להכניס נציג, אך האפשרות לכך היא רק ברשימה משותפת לחד"ש ולבל"ד.

ש: האם עומד לקום סניף חד"ש ביפו?
בהחלט. למעשה לא מדובר בהקמה, אלא בריענון. אבל כעת אלה שניסו להכשיל את רשימתנו המשותפת עם בל"ד מפריעים לנו גם בכך. הם מונעים מאיתנו אפילו את הכניסה למועדון הסניף. כמו-כן הם הגישו  להנהגת מק"י דו"ח, שבו העלילו על אמיר בדראן (שעמד בראשות הרשימה) ועל פעילים אחרים בחד"ש יפו כאילו אינם אנשי חד"ש, וכאילו פעלו למעשה למען בל"ד. יש לזכור שאמיר בדראן ידוע ביפו כאיש חד"ש והוא היה פעיל ביותר בבחירות האחרונות לכנסת למען חד"ש.

ש:היכן עומדת כיום היוזמה להקמת ועדה מיוחדת לערים המעורבות בוועדת המעקב העליונה?
ת: היוזמה להקים את הוועדה הזאת הייתה של נאסים שאקר, כשכיהן כחבר מועצת עיריית ת"א-יפו. בפועל אין כיום ייצוג לערים המעורבות בוועדה, אבל ידוע לי שבמארס 2004 עומד להתקיים כנס של ועדת המעקב שידון בנושא אדמות ודיור בערים המעורבות, ושם יעלה עניין הייצוג.

ש: היכן עומדת היוזמה העירונית לעריכת בחירות לוועדי השכונות ביפו?
ת: היוזמה הזאת מוקפאת. העירייה מעוניינת לערוך תחילה בחירות בעז'מי ובג'בלייה (גבעת עלייה), אבל אנו הודענו שלא נשתף פעולה עם המהלך אם לא יתקיימו בחירות תחילה בנוזהא ("לב יפו"). ב"לב יפו" האוכלוסייה מעורבת, כמחציתה ערבים וכמחציתה יהודים, אולם הוועד כולל יהודים בלבד שכלל לא נבחרו, אלא מונו לפני שנים רבות.

ש: האם אתה מאמין שיפו תהיה אי פעם עיר עצמאית?
ת: אני בהחלט רוצה בכך. זה החלום של כל יפואי. אבל כדי להשיג זאת דרוש רוב בכנסת או בממשלה. כמובן שאין לכך סיכוי בהרכב הנוכחי שלהן.