הרהביליטציה של הנאצים באסטוניה ובלטביה

בסוף שנות ה-80 הופיעו ברפובליקות שונות של ברה "מ תנועות וארגונים לאומניים שחתרו להיפרדות מברה "מ. כולם קיבלו סיוע מן המערב. בארצות הבלטיות התנועות האלה, שנקראו בשם "חזית עממית ", רקמו מיתוס לפיו הרוסים "כבשו " את המדינות שלהן.

בלטביה "החזית העממית " הבטיחה לכל האזרחים שאם יקבלו עצמאות יחיו כמו בדנמרק, שכן תתפתח דמוקרטיה ורמת החיים תעלה. בפועל קרה שם דבר הפוך לגמרי: מפעלים רבים ומפורסמים שברה "מ בנתה שם, כמו  RAF (שייצר מיניבוסים), VEF (מפעל ענק לייצור מקלטי רדיו) ורבים אחרים נסגרו.

73% מן הכלכלה בלטביה מבוססת כיום על מסחר ושירותים. ב-27% הנותרים חלק הארי שלה תופסת כריתת היערות. העוני ופשע הולכים וגדלים ורמת החיים יורדת. השכר הממוצע כ- 150 לאטים (1 דולר = 0.6 לאטים), ומחיר שכר דירה בת שני חדרים הוא 70-60 לאטים. כמו כן הולכים וגדלים הפערים בין עשירים ועניים. בשנת 2004 הצטרפה לטביה לאיחוד האירופי, אך הדבר לא הביא לשיפור ברמת החיים, אלא לעליית מחירים. גובה המחירים בלטביה נאמד ב-65% מהרמה הממוצעת באיחוד האירופי, אך המשכורות הן כ-12% ממנה.

הגבלות על האזרחות

הדמוקרטיה אינה קיימת למעשה בארצות הבלטיות: לפני שנת 1991 כל תושבי לטביה ואסטוניה היו אזרחים. לאחר קבלת העצמאות כל התושבים שהגיעו ללטביה לאחר שנת 1940 (מתוכם רובם של יהודי לטביה) איבדו את אזרחותם. הם אינם משתתפים בבחירות וסובלים מהגבלות נוספות, כמו איסור לעסוק ברוקחות ובמקצועות אחרים. באסטוניה קיימים חוקים דומים.

מבין ה "לא אזרחים ", הגמלאים סובלים במיוחד. הם מקבלים קצבת זקנה עלובה שאינה מאפשרת להם קיום נאות. ביניהם יש לוחמים בנאצים ששירתו בצבא האדום. תנאי לקבלת אזרחות הוא רכישת ידע "בשפה ובתרבות הלטביים ".

הממשלות מגבילות את הלימודים בשפה הרוסית ומכריחות ללמוד יותר ויותר מקצועות בשפה של המדינה. בלטביה כ-40% מן האוכלוסייה הם בני מיעוטים לאומיים (30% מתוכם רוסים) ובאסטוניה כ-30% (כ-25.5% מתוכם רוסים). התלמידים של בתי הספר הרוסיים של לטביה פנו לאיחוד האירופי בבקשה שיגן על זכותם ללמוד בשפתם, אך האיחוד לא עשה דבר בנדון.

מאסרים ורדיפות של קומוניסטים

גם חופש פוליטי אינו קיים במדינות אלה. הפעילות של מפלגות קומוניסטיות נאסרה. אלפרד רוביקס, אחד ממנהיגי הקומוניסטים בלטביה ובעבר ראש העיר ריגה, ישב שש שנים בכלא בשל סירובו לנטוש את האידיאולוגיה הקומוניסטית. קומוניסטים ואנשים אחרים המתנגדים למשטר סובלים מרדיפות, מעצרים, חיפושים שנערכים בבתיהם ועוד. לפני מספר חודשים התקבל חוק באסטוניה, שעל פיו מי שמשתמש בסמלים קומוניסטיים וסובייטיים, דינו קנס של 18.000 קרונות (1,000 יורו) או שלוש שנות מאסר.

לאחר נפילת ברה "מ חזרו ללטביה ולאסטוניה גולים, מהם אנטי-קומוניסטים ששיתפו פעולה בעבר עם הכובש הנאצי וצאצאיהם. בלטביה מספרם כ-30,000. רבים הם קיבלו תפקידים בממשלה, בצבא ובמקומות אחרים. ארמונות שהולאמו על ידי ברה "מ הוחזרו לבעליהם ולצאצאיהם החוזרים, ואלה מנסים לגרש מהם את דייריהם הנוכחיים.

נשיא אסטוניה, תואומאס חנדריק אילבס, הגיע מארה "ב. בשנות ה-80 הוא עבד כתועמלן בתחנת רדיו אנטי-סובייטית בשפה האסטונית.

משתפי הפעולה עם הנאצים "גיבורים לאומיים "

אך הגרוע מכל הוא שִכתוב ההיסטוריה באסטוניה ובלטביה: הגולים לשעבר הציגו את משתפי הפעולה עם הנאצים, כולל המשרתים באוגדות Waffen SS, כגיבורים לאומיים שנלחמו למען העצמאות של מדינותיהן נגד "הכיבוש הרוסי ". כך מחנכים שם את הדור הצעיר, וכל המפלגות הרשמיות, שבהנהגתן נמצאים הגולים שחזרו,  אימצו את המיתוס הזה.

אין איוולת גדולה יותר מלייחס להיטלר וחבר מרעיו כוונה להעניק חירות ועצמאות לעם כלשהו, והעמים הבלטיים בכלל זה. היטלר רצה להפוך את הלטבים והאסטונים לגרמנים וקרא לארצותיהם אוסטלנד. הנה כמה מ "מעשי הגבורה " של אותם "גיבורים לאומיים ": הלגיונרים של ה- SS ושוטרים אסטונים ביצעו בעת הכיבוש הנאצי פשעי מלחמה בשטחי אסטוניה, רוסיה, בלרוס, פולין ועוד.

בטליון (גדוד) 36 של משטרת אסטוניה השתתף בטבח יהודי נובוגרודוק שבבלרוס. בטליונים 286 ו-288 ביצעו פשעי מלחמה בכמה מערי פולין: לודג', פשמיסל, טארנופול ורז'שוב. בטליון 287 טבח באסירי מחנה הריכוז קלוגה שבאסטוניה.

בפברואר-מרס 1944 השמידו הלגיונרים של ה- SS הלטבי 138 כפרים במחוז ויטבסק שבבלרוס. שם נרצחו 17,000 אנשים ועוד 13,000 אנשים הוברחו לגרמניה לעבודות כפייה. אנשי קומנדו הלטבי "אראיס " רצחו 3,000 יהודים בבלרוס. הלגיונרים רצחו יהודים בגטו ריגה ובמחנה הריכוז סאלאספילס. במחנה הזה נרצחו כ-100,000 אנשים, כולל יהודים. בספרי ההיסטוריה של המשטר הלטבי הנוכחי כתוב שסאלאספילס היה רק בית סוהר ומחנה עבודה וחינוך מחדש.

הלגיונרים הלטביים ביצעו פשעי מלחמה גם בשטח פולין (הם השתתפו בדיכוי המרד בגטו וארשה) וכן במחוזות סמולנסק ופסקוב שברוסיה. עוד לפני הקמת יחידות המשנה של ה- SS, השוטרים לטביים מבטליון 21 רצחו את היהודים מן העיר ליפאיה שבלטביה. השוטרים מבטליון 18 התפרסמו בהוצאה המונית להורג של יהודים בעיר סלונים שבבלרוס.

בשנת 1961 הועמדו השוטרים מבטליון 18 לדין בריגה, ובשנת 1970 – גם השוטרים מבטליון 21. חלקם נידונו למוות וחלקם ל-15 שנות מאסר. השלטון הלטבי מעדיף שלא להזכיר זאת.

בסך הכול במלחמת העולם השנייה נרצחו על ידי הנאצים הגרמנים ומשתפי הפעולה המקומיים:
<align="justify">600,000 איש בלטביה, מתוכם 90,000 יהודים – 70,000 מקומיים ו-20,000 שגורשו מארצות אחרות. 125,000 איש באסטוניה, מתוכם 2,000 יהודים. אסטוניה היא המדינה הכבושה היחידה שמפקד הכוחות הגרמניים בה דיווח שהיא "נקייה מיהודים ".

אנדרטאות למשתפי הפעולה עם הנאצים

ב-15 השנים האחרונות בונות הממשלות של אסטוניה ולטביה אנדרטאות לזכר משתפי הפעולה עם הנאצים. באסטוניה הן הוצבו בטאלין הבירה, בסינימיהה, במאאריאמיהה ובמקומות אחרים. אנדרטאות הוקמו גם למשתפי פעולה מבלגיה ומהולנד. בטקסי החנוכה נכחו נשיא אסטוניה, חברי פרלמנט ואנשי צבא בכירים, שלוו במשמר כבוד ובתזמורת צבאית. שגריר בלגיה באסטוניה סירב להשתתף בטקס, ואמר שאנשי SS  מבלגיה נחשבים לבוגדים בארצו.

האנדרטה המפורסמת ביותר מוקדשת לאוגדה ה-20 של Waffen SS. חרות עליה חייל של גרמניה הנאצית מעוטר בצלב ברזל על החזה וחמוש ברובה. בתחילה הוצבה אנדרטה זו בעיר פיארנו. בטקס החנוכה נכחו צעירים לבושים במדי SS. הדבר הביא למחאה כלל עולמית, שבעקבותיה הועברה האנדרטה לליחולה, ובמקומה בנו בפיארנו אנדרטה צנועה יותר. לאחר מכן העבירו גם אותה מליחולה למוזיאון "המאבק לשחרור אסטוניה " בכפר לגדי שליד טאלין. גם בליחולה הציבו אנדרטה אחרת.

מפקד אוגדה זו, אלפונס רבאנה, נמלט לגרמניה ומת שם בשנת 1976. בשנת 1999 הועברה גופתו לאסטוניה, והוא נקבר בטקס מכובד בכפר ויאיטנה, שבו נכחו חברי הפרלמנט ואנשי צבא בכירים.

כמו כן הוקם בפיארנו מוזיאון ל "מורשתה " של האוגדה ה- 20. מקים המוזיאון ובעליו, לאו טאמיקסאאר, אסף בחשאי סמלים נאציים מאז ילדותו ורואה בנאצים כמי ש "שחררו את אסטוניה ". הפריט הבולט במוזיאון הוא תותח גרמני. לדברי טאמיקסאאר, מספר המבקרים במוזיאון שלו גדול מאוד, והוא מרוויח מכך הרבה כסף.

גם בלטביה הוקמו אנדרטאות דומות. אחת מהן הוצבה בעיר לסטנה. בחנוכת האנדרטה, ששודרה בשידור ישיר בטלוויזיה, נכחו חברי פרלמנט ואנשי צבא בכירים. במוזיאון צבאי בעיר ריגה נפתח חדר שלם לזכרו של פלנסנר, קצין SS גרמני שתחת פיקודו שירתו הנאצים הלטביים.

הלגיונרים של SS שעדיין חיים מקבלים פנסיה גבוהה, ונהנים מהטבות שונות ומעיטורי גבורה. אחד מקציני ה- SS בלטביה, פריימניס, קיבל ב-1993 עיטור בדמות צלב מידי שר ההגנה. באותו מעמד הוא הצדיע במועל יד וקרא "הייל היטלר ". מדי שנה נערך באסטוניה, במימון ממשלתי, טורניר משחקים צבאיים בשם Erna, על שם יחידת חבלה שכללה 42  אסטונים והוקמה בפינלנד מטעם אבוור, שירות הביון הגרמני. על קבוצת Erna הוטל לבצע מעשי חבלה חשאיים שיפגעו בצבא הסובייטי, וכן להקים גדודים של תושבים מקומיים ולהפעילם נגד הצבא האדום. כל חבריה חוסלו על ידי ה-NKVD ב-9 באוגוסט 1941. במשחקי Erna נוטלים חלק אנשי צבא מארצות מערב אירופה. תארו לכם מה היה קורה אילו בגרמניה היו נערכים משחקים דומים לזכר אוטו סקורצני, איש הביון של גרמניה הנאצית.

הלוחמים בנאצים מושלכים לכלא

לעומת זאת, הלוחמים הבלטיים בנאצים נחשבים כיום לכובשים. הם מקבלים קצבות זקנה עלובות, בטענה שלטביה לא הייתה צד לוחם ולכן "אין לה שום וטרנים ". במרס 1998 ערכו הפנסיונרים בני מיעוטים לאומיים הפגנה מול בניין עיריית ריגה וביקשו להחזיר להם את זכויותיהם שנגזלו בשנת 1991. ההפגנה פוזרה בכוח על ידי המשטרה.

אלפונס נוביקס, שר הביטחון של לטביה לאחר מלחמת העולם השנייה, נידון למאסר עולם על שלכד משתפי פעולה עם הנאצים. הוא נפטר בכלא. מיכאיל פארטבוך, יהודי ולוחם בצבא אדום ובשירות החשאי בעת מלחמת העולם השנייה, ישב בכלא שנתיים. ניקולאי לאריונוב, לוחם בגדוד הלוחמים הלטביים של צבא האדום, נידון לחמש שנות מאסר על ששלח כ-500 משתפי פעולה לטביים לסיביר, כשעבד בשירות החשאי (לאחר מכן שוחרר בטענת התיישנות). סולומון מורין, יהודי, פרטיזן ונכה מלחמה, התאבד כשבאו לעצור אותו. כמו כן הועמדו לדין יבגני סאבנקו, ניקולאי טס, יאניס קירשטייניס, טרופים יאקושונוק, איליה מושונקין ואסילי קירסאנוב ואחרים.

מבין אלה המפורסם ביותר הוא ואסילי קונונוב, פרטיזן שפוצץ 14 רכבות של הצבא הגרמני והועמד לדין על "רצח " שישה שוטרים לטביים, משתפי פעולה עם הנאצים. הוא ישב בכלא שנה ושמונה חודשים. אחד הפעילים למען שחרורו היה אברהם כהן,  יו "ר ארגון נכי מלחמת העולם השנייה בישראל. המשטר הלטבי עדיין מנהל הליכים משפטיים נגדו במטרה להתעלל בו. הוא הגיש ערעור לבית המשפט העליון בלטביה, אך ערעורו נדחה. לאחר מכן פנה לבית המשפט לזכויות האדם באירופה, וכעת הוא מחכה לדיון ולתוצאות.

באסטוניה הועמדו לדין הלוחמים בנאצים רודולף טובי, ולאדימיר פנארט ואחרים. קארל לאונחרד פאולוס מת בכלא. הוא נידון למאסר על "רצח " שלושה משתפי פעולה עם הנאצים. כמו כן המשטר מתכוון להעמיד לדין את גיבור ברה "מ, ראש ארגון הווטרנים של אסטוניה, ארנולד מרי. המשטרים "הדמוקרטיים " של הארצות האלה החליטו להתעלל בלוחמים בנאצים, שהיום הם זקנים וחולים, והאיחוד האירופי וארה "ב מעדיפים להעלים עין מכך!

מצעדים נאציים

ב-16 במרס נערך מדי שנה בריגה מצעד של אנשי ה- Waffen SS הלטבי ותומכיהם, חלקם שייכים ל "מועדון 415 " של הניאו נאצים הצעירים. במצעד משתתפים גם חברי פרלמנט וראשי הצבא. מספר הצועדים בדרך כלל לא עולה על 500.

ב-16.3.1944 יצאו שתי אוגדות המתנדבים של Waffen SS מלטביה למבצע נגד הצבא האדום ליד העיר וולחוב שברוסיה והובסו. בשנת 1999 נקבע תאריך זה רשמית כיום הזיכרון לחיילי ה- SS, המוגדרים כ "לוחמים לחירות לטביה ", אך שנה לאחר מכן, בעקבות המחאות של רוב תושבי לטביה והעולם, נאלץ הפרלמנט לבטלו. מתנגדי הנאציזם בלטביה, רובם בני המיעוטים הלאומיים (כולל יהודים), החליטו להגביר את ההתנגדות לרהביליטציה של הנאציזם. ב-16.3.2005 הם הגיעו למקום המצעד במרכז העיר, חלקם לבשו בגדי אסירים וענדו טלאי צהוב, וניסו למנוע את המצעד. המשטרה פיזרה את ההפגנה בכוח, אך האירוע עורר רעש גדול בעולם. בשנת 2006 החליטה ממשלת לטביה לוותר על המצעד ועל הנחת זרים ליד "פסל החירות " שבמרכז ריגה, כיוון שבאותה שנה נערך כנס של נאט "ו בעיר, אך בשנת 2007 המצעד התקיים שוב. בפרלמנט הלטבי כל מפלגות הלטבים תומכות בהלבנת הנאציזם. שתי מפלגות, המייצגות את בני המיעוטים שהצליחו לקבל אזרחות, מתנגדות לנאציזם. סיעותיהן מונות 23 חברים מתוך מאה, שניים מהם יהודים.

כאמור, גם באסטוניה נערכים כינוסים של הנאצים בהשתתפותם של חברי הפרלמנט ואנשי צבא.

סילוק אנדרטאות לזכר הלוחמים בנאצים

באופן רשמי המשטרים במדינות הבלטיות מתנגדים לנאציזם ואפילו מציינים את יום השואה ליהודים, אך כיצד מתיישב הדבר עם הצגת משתפי הפעולה כגיבורים ואת הלוחמים בנאצים ככובשים וכפושעי מלחמה?

בתחילת ינואר השנה החליט הפרלמנט האסטוני להעביר את האנדרטה לחיילי הצבא האדום ממרכז טאלין, בטענה שהיא גורמת לסכסוכים בין בני הלאומים השונים באסטוניה ומתוקף "חוק לשמירת מקומות קבורה " שנחקק באותו יום (מתחת לאנדרטה קבורים 13 חיילים סובייטים). נשיא אסטוניה אילבס אמר שהוא מתנגד להעברת האנדרטה, אך חתם על ההחלטה כיוון שלדבריו יש לכבד את החלטת הפרלמנט.

מדוע הפרלמנט האסטוני החליט להוריד את האנדרטה דווקא עכשיו ולא לפני 16 שנה? אחד ממנסחי החוק אמר שלאחר עצמאותה של אסטוניה צייינו הווטרנים ליד האנדרטה את ה-9 במאי והניפו את דגלי ברית המועצות, והלאומנים האסטונים חשבו שהזקנים ימותו וחגיגות אלה ייפסקו…

בשנת 1994 כובתה אש התמיד שדלקה ליד האנדרטה של חיילי הצבא האדום, אבל עד היום אנשים ממשיכים להגיע לאנדרטה ולחגוג את ה-9 במאי. היום באים לשם אנשים צעירים ובני נוער, בעיקר בני המיעוטים הלאומיים, ומניפים את דגלי ברית המועצות. השלטונות ביקשו מעיריית טאלין להסיר את האנדרטה, אך זו סירבה. בעקבות זאת התערב הפרלמנט בחקיקת החוק הנ "ל שהוגש על ידי אנדרוס אנסיפ, ראש ממשלת אסטוניה.

ב-14.2.2007 קיבל הפרלמנט האסטוני החלטה שלפיה יוכרז ה-22 בספטמבר, יום שחרורה של טאלין מידי הנאצים, כיום אבל לאומי. גם בלטביה רוצים הלאומנים להסיר את האנדרטה לחיילי הצבא האדום.

יש לציין כי המשטרים בשתי המדינות מפנים תקציבים נכבדים לתחזוקת קברי הלגיונרים של ה- SS, אך לא משקיעים כספים לטיפול בבתי קברות ובקברי האחים של לוחמי הצבא האדום.

ההחלטה של הפרלמנט האסטוני גררה אחריה הפגנות נגד לא רק במדינות הבלטיות עצמן, אלא גם ברוסיה, בלרוס ובמקומות אחרים. באסטוניה הוקם ארגון בשם "משמר הלילה " שנועד להגן על האנדרטה מפני ההריסה. אולם למרות כל המחאות בוצעה לבסוף "העברה " של האנדרטה מהמקום, לבית קברות צבאי שנמצא בשולי העיר. המשטרה אוסרת כל קיום הפגנה במקום שבו הייתה האנדרטה. כל מי שמפגין שם נעצר. אבל גם במקומות אחרים קשה לקבל אישור להפגנה מהמשטרה.

מספר אנדרטאות וקברים של חיילי הצבא האדום הושחתו בלטביה ובאסטוניה. בריגה בוצע ניסיון לפוצץ את האנדרטה לחיילי הצבא האדום, והפורעים נדונו לעונש קל כ "חוליגנים ". הושחתה גם אנדרטה לזכר היהודים שנספו בשואה בעיר ליפאיה שבלטביה. ה- 4 ביולי, יום השואה של יהודי לטביה, "מצוין " ברחבי המדינה ב… שירים ובריקודים. עיתונים פרו-נאציים יוצאים לאור באין מפריע ובהם נאמר שהיהודים אשמים בשואה שלהם.

אם יוסיף האיחוד האירופי לשתוק נוכח המגמות הפרו נאציות במדינות הבלטיות, ייווצר תקדים לרהביליטציה של הנאציזם שישפיע גם על ארצות אחרות באירופה ומחוצה לה.

אסיים בנימה חיובית. במלחמת העולם השנייה נלחמו עשרות אלפי לטבים ואסטונים בנאצים, בשורות הצבא האדום, בגדודי הפרטיזנים ובמחתרות. בין מפקדי הפרטיזנים הלטביים במלחמת העולם השנייה היו אימאנט סודמאליס, וילליס סאמסון ואוטומאר אושקאלנה. אני מקווה שאנשים כמוהם יעלו לשלטון, ישליכו את המשטרים הפרו-נאציים לפח הזבל של ההיסטוריה ויקימו משטרים דמוקרטיים אמיתיים בארצות אלה!


שמעון קורנפלד