נראה לי, שרובם המכריע של תושבי מדינת ישראל מעולם לא שמעו על הרפובליקות העממיות של דונייצק ולוגאנסק – מחוזות בדרום מזרח אוקראינה שנאלצו לפרוש מאוקראינה ולהכריז על עצמאות, בעקבות ההפיכה הפשיסטית-אוליגרכית שאירעה בחודש פברואר 2014. בהפיכה זו השתלטו אוליגרכים אוקראינים, בתמיכה גלויה של המערב, על אוקראינה תוך הדחת נשיאה הנבחר החוקי ויקטור יאנוקוביץ'. השלטון החדש רואה במשתפי הפעולה עם הנאצים באוקראינה במהלך מלחמת העולם השניה, ובראשם סטפאן בנדרה ורומן שוחביץ' כגיבורים לאומיים, וברחבי הארץ מוקמות אנדרטאות לזכרם וכן לכבוד משתפי פעולה נוספים עם הנאצים, ש"הצטיינו" בין הייתר בהשמדה המונית של יהודים ושל בני עמים אחרים במהלך מלחמת העולם השנייה.

הקמת הרפובליקות העממיות של דונייצק ולוגאנסק היתה תגובת נגד להפיכה באוקראינה, וכן לאמצעים האכזריים שנקט הצבא האוקראיני נגד התושבים באזור זה, שגרמו להרג של אזרחים רבים ולהרס נרחב של תשתיות ובתי מגורים. מאז נאבקות הרפובליקות הללו בתנאים קשים מול השלטון האוקראיני הנוכחי ומול חרם של מדינות המערב.

עם זאת, למרות כל הקשיים, הרפובליקות הללו קיימות, חיות ונושמות. במאמר המובא על ידי להלן אביא סקירה את המתרחש ברפובליקה העממית של דונייצק, ובעיקר על ההישגים המרשימים בתחום הפיתוח התעשייתי והכלכלי בשנים שלאחר הכרזת העצמאות.

רוסיה, שאינה מכירה רשמית ברפובליקות אלו כמדינות עצמאיות, מסייעת להן בדרכם שונות, ובעיקר מבחינה כלכלית. כמו כן פועלים מרוסיה ארגונים התנדבותיים שונים המסייעים לתושבי רפובליקות אלו במגוון תחומים.

נוסף לזה, נפתחו לאחרונה בדונייצק סופרמרקטים של רשתות שיווק שמרכזן ברוסיה. בין היתר, בשבועות האחרונים הוקם בעיר דונייצק עצמה סופרמרקט גדול של רשת סופרמרקטים מרוסיה ששמה "פיאט וורשין" (חמש פסגות, בעברית) ויש תוכנית להקמת חנויות נוספות – הן של הרשת שהזכרתי כעת והן של רשתות רוסיות נוספות.

הכרזת הרפובליקה

הרפובליקה העממית של דונייצק הוכרזה, כאמור, באפריל 2014, בעקבות העלייה לשלטון בבירת אוקראינה קייב של כוחות לאומניים פרו-פשיסטיים שמעריצים את הלאומנים האוקראיניים שבזמן מלחמת העולם השנייה שיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית.

עם הכרזת העצמאות, פתח צבא אוקראינה במלחמה נגד דונייצק והצליח להשתלט על חלק ממנה. במשך מספר שנים התחוללו בכל השטח של מחוז דונייצק קרבות קשים ועקובים מדם בין צבא אוקראינה לבין תושבים מקומיים, עליהם (ועל תושבי מחוז לוגאנסק הסמוך) השלטון האוקראיני בקייב הכריז כעל מחבלים ובדלנים. משך חודשים ארוכים הפגיז צבא אוקראינה והפציץ עשרות ומאות יישובים בשטח הרפובליקה העממית של דונייצק (והרפובליקה העממית של לוגאנסק הסמוכה) . בין היתר, הופגזו נמל התעופה של דונייצק, מפעלים, מכרות ובתי תושבים. קרבות קשים התנהלו על כל גבעה ונקודה בעלת חשיבות אסטרטגית. הקרבות הקשים ביותר היו על הערים דונייצק, סלאוויאנסק ומריאופול (בתקופה הסובייטית שמה היה: ז'דנוב). על כיבוש מריאופול (עיר נמל ותעשייה חשובה בת כ-460 אלף תושבים) צבא אוקראינה הפנה את כל כוחו ועוצמתו ובסוף העיר נכבשה על-ידו. גם סלאוויאנסק ועוד מספר ערים אסטרטגיות נפלו בידי הצבא האוקראיני. יחד עם זאת, יותר משליש מיישובי השטח שהכריז על עצמו כעל הרפובליקה העממית של דונייצק הצליחו לעמוד בהפגזות ובהפצצות הבלתי פוסקות של צבא אוקראינה ולהדוף אותו. באופן מיוחד, התפרסמה עמידתם של מגיני העיר דונייצק בהגנה על גבעה שחולשת על העיר ושמה סאור מוגילה. זאת הייתה הפעם השנייה שהגנה על הגבעה הזו הצילה את דונייצק מהנפילה והכיבוש בידי כוחות אוייב. הפעם הראשונה הייתה במלחמת העולם השנייה, כאשר על סאור מוגילה נערכו קרבות קשים ביותר בין הצבא האדום הסובייטי לכוחות הנאציים שניסו לכבוש את הנקודה האסטרטגית הזו.

כאשר הצבא האדום השתלט על המקום והדף את הנאצים החל שחרור כל אזור הדונבאס (מחוז דונייצק) מהכיבוש הנאצי. גם הפעם, בדיוק כמו 1941-44, במהלך המלחמה נגד התוקפנות האוקראינית, לסאור מוגילה נודע תפקיד בעל סמליות רבה ביותר בהגנה על העיר דונייצק מפני צבא אוקראינה הלאומנית ומניעת נפילתה בידי הכוחות שמשרתים שלטון שהפך את הלאומנים האוקראיניים ששיתפו פעולה עם הנאצים לגיבורים לאומיים חדשים של אוקראינה. אחרי שעמידת הגבורה של מגיני הגבעה סאור מוגילה הצופה על דונייצק הצילה את העיר מפני הכיבוש בידי הלאומנים האוקראינים, המקום הפך לסמל של מאבק הרואי ועמידת ברזל עד הניצחון מול האוייב שכוחותיו פי כמה יותר גדולים וחזקים מכוחותיך, בדומה לגבעת ממאיב קורגן ליד העיר וולגוגרד, שהייתה לסמל ההתנגדות לכיבוש הנאצי בזמן קרב סטלינגרד.

היום תחת ריבונותה של הרפובליקה העממית של דונייצק נמצא פחות או יותר שליש משטח מחוז דונייצק המקורי, כולל ההעיר דונייצק עצמה ומרכזי תעשיה חשובים ביותר. למרבית הצער, רוב שטח המחוז שרוי עדיין תחת שליטתו של צבא אוקראינה, אשר הצליח להשתלט על חלקים נרחבים ממנו ושלעת עתה, למגני הרפובליקה של דונייצק אין מספיק כוח לשחררם משליטתו.

במצב הקיים היום, של המאבק בין האימפריאליזם העולמי לבין הכוחות האנטי-אימפריאליסטיים, מול אוקראינה הנשלטת מאז פברואר 2014 בידי כוחות פרו-אימפריאליסטיים – כל אדם שמחשיב את עצמו לאנטי-אמפריאליסט, אנטי-נאצי ואנטי פאשיסט, צריך, לדעתי, להתייצב באופן חד משמעי לצדה של דונייצק (וכן לצד לוגאנסק הנמצאת במצב זהה בדברים העיקריים).

פיתוח כלכלי מרשים בתנאי מצור ומלחמה

לאור הנסיבות שצוינו, מעניין לבדוק  אילו התפתחויות ושינויים עברו על הרפובליקה העממית של דונייצק בחמש וחצי השנים האחרונות, שחלפו מאז הכריזה על עצמאותה.

לפי החומרים המופיעים בתקשורת הרוסית וכן בעיתונות המקומית של דונייצק עצמה (בין היתר, ראיון עם שר הכלכלה והמסחר של דונייצק אדוארד ארמטוב, בו צפיתי לאחרונה בעמוד יוטיוב של ערוץ הטלוויזיה הממשלתי של קרים, וחומרים נוספים) נוצרת תמונה של מדינה משגשגת ומתפתחת ביותר, שהצליחה לשמור על הייצור (ואף להגדיל אותו) גם בזמן המצור האוקראיני והמלחמה עם צבא אוקראינה. לפני שאביא מספר נתונים, ברצוני לציין כי ברפובליקה העממית של דונייצק חלק משמעותי ממפעלי התעשייה (כולל תעשיית המזון) נמצא בידיים ממשלתיות (ובניגוד לטיעונים של ממשלת ישראל, שחברות ממשלתיות לא מסוגלות לתפקד) בדונייצק דווקא החברות, המפעלים והמכרות הממשלתיים לא סתם מתפקדים, אלא גם משגשגים ומצליחים לייצר מוצרים בעלי רמה גבוהה ביותר. כמו-כן נמצאים בשליטה דומיננטית ממלכתית וציבורית של הרפובליקה מערכות החינוך, הבריאות ורובה המכריעה של התחבורה הציבורית (להוציא מוניות שירות). מערכת התחבורה הציבורית הממשלתית והמוניציפלית היא עד כדי כך אפקטיבית, שאפילו ביישובים הסמוכים לקו החזית ישנה תחבורה ציבורית מתפקדת ומפותחת ביותר.

ועוד שני דברים מאוד חשובים שברצוני לציין לפני שאביא נתונים נוספים. הדבר הראשון, ברפובליקה העממית של דונייצק פועל רק בנק אחד – הבנק המרכזי הממשלתי – אשר אחראי על כל הפעילות הבנקאית והפיננסית בשטח הרפובליקה.

והדבר השני, בשטח הרפובליקה העממית של דונייצק קיים איסור מוחלט על עסקי הימורים ומשחקים, להוציא סנוקר ובאולינג, שכן מותרים לפי החוק המקומי. שני הדברים הללו מאפשרים לצמצם משמעותית (אם לא לחסל לגמרי) את הפשיעה הכלכלית בשטח הרפובליקה.

נכון לחודש אפריל 2019 בשטח הרפובליקה העממית של דונייצק, ע"פ מידע רשמי, פועלים 49 מפעלים מטלורגיים (תעשיית המתכת), 300 מפעלים לייצור מזון (שחלקם, כפי שכבר ציינתי נמצאים בבעלות ממשלתית), 100 מפעלים פעילים לייצור מכונות. כמו כן, בבירת הרפובליקה, העיר דונייצק, פועל מפעל למקררים וסוגים אחרים של מוצרי חשמל ביתיים. המפעל הזה מצליח לפעול ולמכור את תוצרתו למרות המלחמה, המצור וסנקציות של המערב. רק ב-2017  ייצר המפעל למעלה מ-70 אלף מקררים וכ-5,000 כיריים למטבחים. תוצרת המפעל נמכרת הן בשווקים מקומיים והן בחו"ל, ומיוצאת לרוסיה ולעוד מספר מדינות זרות.

ברפובליקה העממית של דונייצק פועלים למעלה מ-20 מכרות פחם רווחיים. לדברי ממשלת דונייצק, לתעשייה של הרפובליקה יש אפשרות להגדיל את הפקת הפחם פי 1.5-2  לעומת היום. הם לא עושים את זה, כיוון שבגלל הבידוד והסנקציות של המערב יש להם בעיה של הרחבת השיווק. כן, ודבר הכי חשוב, בחלק של מחוז דונייצק המשוחרר מצבא אוקראינה והשייך לרפובליקה העממית של דונייצק פועלים למעלה מ-670 מפעלים ומשקים בתחום החקלאות (בניגוד למדינת ישראל שרק הורסת את החקלאות שלה).

כלכלה מתוכננת

כפי שאתם רואים לפי הדוגמה של דונייצק, כלכלה מתוכננת היטב ובצורה נכונה וחכמה, המשלבת בתוכה – הן מפעלים ממשלתיים והן פרטיים, תחת תכנון מרכזי נכון – מסוגלת לתפקד ולספק לשוק המקומי ולשווקים של מדינות זרות כאחת תוצרת איכותית ובעלת רמה גבוהה ביותר, תוך דאגה ליצירת מקומות עבודה קבועים ויציבים. חשוב לציין, שהרפובליקה העממית של דונייצק לא רק הצליחה לשמור על פעילותם של רוב המפעלים שפעלו במקום עוד מהתקופה הסובייטית, אלא שכל העת מוקמים ומתחילים לפעול עוד ועוד מפעלים חדשים, אשר תורמים לכלכלתה ולרווחת כלל תושביה.

נסגרו ולא חודשה פעילותם רק של מספר מפעלים בודדים שממש קרובים לקו החזית. למשל, הוחלט לא לחדש פעילות של מפעל לייצור אמוניה הסמוך לקו החזית עם צבא אוקראינה, מתוך חשש שבמהלך הקרבות המפעל יכול להיפגע, מה שעלול לגרום לאסון סביבתי ולפגיעה קשה בתושבי האזור.

כמו כן, הממשלה של דונייצק, משך כל אותן חמש השנים שחלפו מאז הכרזת העצמאות מאוקראינה, הצליחה לשמר ולהמשיך את פעילותם של כל מוסדות התרבות, החינוך והספורט (חלקם הלא קטן הוקם עוד בימי ברית המועצות), ובשנים האחרונות הוקמו גם מוסדות חדשים. היום, ברפובליקה של דונייצק פועלים התיאטרון הממשלתי לאופרה ובלט, התיאטרון הממשלתי לדרמה, קרקס, תיאטרון בובות ותיאטראות, מוזיאונים ומוסדות תרבות וחינוך נוספים (ביניהם, המוזיאון "דונייצק המודרנית", הפועל בבניין עיריית דונייצק, ואשר מספר את תולדותיה המודרניות של העיר שהשנה חוגגת 150 שנה להיווסדה). בנוסף לכך, בשטח העיר דונייצק פועלים מספר מוסדות להשכלה גבוהה (כולל אוניברסיטת דונייצק, האוניברסיטה הטכנית, האקדמיה למשפטים, האוניברסיטה לרפואה, האקדמיה למוזיקה, בית הספר הגבוה לתיירות, האוניברסיטה לכלכלה ולמסחר ומוסדות אחרים). כמו כן, בעיר דונייצק ובעוד מספר ערים נוספות ברחבי הרפובליקה פועלים מספר בתי ספר מקצועיים ומכללות (כולל בתי ספר טכניים ובתי ספר למוזיקה).

והנה, בימים האחרונים כלי התקשורת של הרפובליקה העממית של דונייצק בישרו על מאורע משמח חדש, לו תושבי הרפובליקה של דונייצק חיכו למעלה מארבע שנים. בתחילת חודש אוגוסט 2019 חודשה פעילותה של תחנת הרכבת הראשית של דונייצק.  זאת לאחר שהייתה משותקת מאז קיץ 2014, כיוון שהיא נפגעה קשות בעקבות הפגזות הצבא האוקראיני. בשלב הראשון תצאנה מתחנת דונייצק שתי רכבות פרוורים יומיות לפרוור של דונייצק ילנובקה. כרגע, חברת הרכבות הממשלתית של דונייצק עובדת על שיקומן של מסילות ברזל נוספות שנפגעו מהפגזות והפצצות אוקראיניות (כולל צומת רכבות חשוב מאוד באזור העיר דייבלצבו) ועד לקיץ הבא תתחיל תנועת הרכבות מדונייצק לכיוונים נוספים ברחבי המדינה, וכן תיפתח תנועת הרכבות לרפובליקה העממית של לוגאנסק השכנה.

כמו כן, ממש לאחרונה התקיימה בדונייצק ישיבת עבודה של ממשלת הרפובליקה העממית של דונייצק, בה נידונה ההחלטה על המעבר לשיטות עבודה חדשות – שיטות עבודה של שקיפות ודיווח מלא לציבור על פעילות הממשלה. כדברי סגן ראש הממשלה של הרפובליקה של דונייצק ולדימיר פשקוב, מטרת המעבר לשיטות העבודה של שקיפות ודיווח לציבור, היא  לאפשר לציבור לפקח על עבודת הממשלה ולהעריך את פעילותה לא לפי הדיווחים בעיתונים ובטלוויזיה, אלא על פי מעשים קונקרטיים בשטח.

הדוגמה של הרפובליקה העממית של דונייצק, עם הכלכלה המתוכננת שלה, המשלבת בין מפעלים ממשלתיים לפרטיים, בין תכנון מרכזי ויוזמות מקומיות ופרטיות בתחומי החיים החשובים ביותר, מוכיחה כי אין שום חלופה לכלכלה מתוכננת. כל זאת בתנאי כמובן, שתכנון הכלכלה נעשה בצורה נכונה ומתאימה לתנאים המקומיים, וכאשר לחלק הממלכתי והקולקטיבי יש חלק משמעותי מרכזי ביותר במסגרתה.

לאחר הבחירות באוקראינה

לסיכום, ברצוני להתייחס לבחירות לנשיאות שהתקיימו באוקראינה לפני מספר חודשים.  בבחירות אלו ניצח קומיקאי אוקראיני ידוע ממוצא יהודי – ולדימיר זלנסקי. למרות שאין הרבה סיבות לאופטימיות, בכל זאת ברצוני להביע תקווה כי לנשיא האוקראיני החדש יהיו מספיק שכל ותבונה לסיים בדרכי השלום את הסכסוך בדרום מזרח המדינה, תוך שימת קץ לפעילותם של גורמים פוליטיים שמנסים להפוך את הלאומנים האוקראיניים שבזמן מלחמת העולם השנייה שיתפו פעולה עם הנאצים לגיבורים לאומיים של ארצו, תוך שכתוב ההיסטוריה – הן של אוקראינה מלפני ברית המועצות והן של אוקראינה הסובייטית – תקופה, בה אוקראינה – הן כישות מדינתית והן כישות כלכלית חברתית – הייתה בשיא שגשוגה מכל הבחינות האפשריות. לצערי, עד כה לא נראה כי אכן לנשיא החדש של אוקראינה יש כוונות לשינוי משמעותי של המדיניות של קודמיו.