מאבק הנכים בשיאו. משרד האוצר ופקידיו המנוכרים מסרבים להיענות לציבור
הנכים ולדרישותיו. הם מעדיפים להקל על בעלי-ההון, להשקיע בתקציב הביטחון
ובהתנחלויות ולא להקציב את התקציבים הראויים למטרות חברתיות ראשונות
במעלה. אהוד ברק, אשר ביקש את תמיכת הבוחרים "כו-לם" תחת הכותרת "ישראל
רוצה שינוי", אינו מביא את השינוי המיוחל, בוודאי לא בתחום החברתי.
גם בתחום המדיני אנו עדיין רחוקים מהשינוי המיוחל. הפגישות האחרונות של
אהוד ברק עם יאסר ערפאת ועם מנהיגים ערבים נוספים הן חשובות, אך בצדן יש
לבצע מעשים כמו פירוק מיידי של כל המאחזים, של יתר ההתנחלויות, וכן שינוי
מהותי בעמדות ביחס להסדר הקבע.

התקדמות בתחום המדיני היא יעד מרכזי חשוב, אך בצדו חייבת לבוא התקדמות
בתחום הכלכלי-חברתי. ישראל צועדת לקראת אסון כלכלי-חברתי על סף המאה
ה-21: הפרטת חברות ממשלתיות ומסירתן לידי בעלי-ההון, סגירת מפעלים ופיטורי
עובדים, צמצום שירותי הרווחה, הזנחת הטיפול בשכבות החלשות ועוד. אטימות
חברתית היא המתכון הבטוח להידרדרות כלכלית-חברתית, להתגברות תופעות
העוני, האבטלה והמצוקה, ולהשתלטותן של האידיאולוגיות הלאומניות והדתיות.
יש לציין, כי בין הנכים ישנם רבים מתושביה הערבים של ישראל, הסובלים מקיפוח
ומאפליה לא רק עקב נכותם אלא גם בגלל לאומיותם.

הפורום הקומוניסטי הישראלי, המהווה התארגנות חדשה של
קומוניסטים יהודים וערבים בישראל )אשר לא יכלו להמשיך להשלים עם המשך
הידרדרותה הרעיונית והארגונית של מק"י ועם השתלטות נורמות אנטי-דמוקרטיות
קיצוניות מצד הנהגתה( קורא לשרי ממשלת ישראל:

שנו כיוון !
היענו לתביעות הנכים!
אל תזניחו את השכבות החלשות!