התפטרות כהמשך למדיניות כושלת

הודעת הפורום הקומוניסטי הישראלי )11.12.2000(

על אף כל כישלונותיה, ממשיכה ממשלת ברק את מדיניותה התוקפנית כלפי העם
הערבי הפלסטיני בשטחים הכבושים, תוך שימוש מסיבי בכלי נשק כבדים ביותר,
לרבות מסוקים, טילים, תותחים וטנקים המופעלים שוב ושוב נגד אוכלוסיה אזרחית.
הסגר על היישובים הפלסטיניים הודק עוד יותר ומתושבים רבים נמנעת האפשרות
לצאת לעבודה ולהשיג צרכי מחיה אלמנטריים ביותר. כל זאת במטרה לכפות על העם
הפלסטיני להפסיק את מאבקו ולקבל את התכתיבים שניסה ברק, בתמיכת ארה"ב,
לכפות עליו בפסגת קמפ-דייוויד.

בני העם הערבי הפלסטיני ממשיכים, באמצעיהם הדלים, במאבק הגבורה שלהם.
במסגרתו ובתגובה לאלימות חסרת התקדים של הכוחות הישראלים – הם נוקטים
בפעולות שבהן נהרגים חיילים ואזרחים ישראלים, שגם הם קודם כל קרבן למדיניותה
הנפשעת של הממשלה הישראלית. מאבקו של העם הפלסטיני הוא מאבק צודק לשחרור
לאומי, שמתקיים בתנאים קשים מול צבא המצויד במיטב הנשק בעולם. אירועי החודשים
האחרונים הוכיחו שוב כי למרות כל עוצמתה הצבאית, לא יהיה בכוחה של ישראל
לכפות על העם הפלסטיני להפסיק את מאבקו ולוותר על זכויותיו הלאומיות
הבסיסיות.

על רקע מצב זה, התפטרותו של ראש הממשלה, אהוד ברק, ב-9.12 והקדמת הבחירות
לראשות הממשלה )ואולי אף לכנסת( הן ביטוי נוסף לכישלונה של ממשלתו. אירועי
הדמים בשטחים הכבושים, יחד עם המחדלים הקשים בתחום הכלכלי-חברתי
ותמרוניו הפוליטיים הכושלים והבלתי-אמינים של ברק – כל אלה הוליכו
להתפטרותו ולהקדמת הבחירות. מצב זה מנוצל היטב על-ידי האופוזיציה הימנית,
לרבות ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, שהכריז על כוונתו להתמודד שוב לראשות
הממשלה, כשהסקרים כיום מצביעים על יתרון עבורו בהתמודדות מול ברק.

יש לציין, כי לפי כל סקרי דעת הקהל, למעלה מ-60% מהציבור בישראל מוכן
לתמוך בהסכם שלום עם העם הפלסטיני – כאשר אם יושג עד הבחירות על-ידי ממשלת
ברק, ישתפרו באופן ניכר סיכוייו בבחירות. אך לשם השגת הסכם, על ממשלת ברק לשנות את
מדיניותה, לוותר על התכתיבים של קמפ-דייוויד ובמקום זאת להסכים לנסיגה לקווי יוני 1967,
לפירוק כל ההתנחלויות, להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, כולל ירושלים
המזרחית, ולפתרון צודק לבעיית הפליטים על בסיס החלטות האו"ם. עד כה נראה כי ממשלת
ברק מסרבת בתוקף להיענות לדרישות לגיטימיות צודקות אלה, והיא, כאמור, מחריפה את
צעדי הדיכוי ובנוסף על כך מקימה התנחלויות חדשות ומחזקת את הקיימות. ברק העדיף
לנסות שוב ושוב להקים "ממשלת חירום" או "ממשלת אחדות" עם הליכוד, התוקף את
ממשלתו מעמדות ימניות ולאומניות עוד יותר, ובכך להרחיק באופן ניכר עוד יותר את
האפשרות לעצור את שפיכות הדמים ולהגיע להסדר שלום צודק וכולל.

נוכח כל אלה, הפורום הקומוניסטי הישראלי קורא שלא לתמוך פעם נוספת
בברק לראשות הממשלה. במצב שנוצר יש להעדיף הצבת מועמד שלישי, על בסיס הסכמה
שיש להשיג בקרב האוכלוסיה הערבית וביחד עם כוחות השלום העקביים היהודיים,
כדי להציב אלטרנטיבה אמיתית מול המדיניות הכושלת של שני ראשי הממשלה האחרונים
והמפלגות שתמכו בהם.

אם יתקיימו בחירות גם לכנסת, יש לפעול להשיג גם במסגרתן אחדות מקסימלית
של כל כוחות השלום והשוויון העקביים, המצדדים בפתרון על יסוד נסיגת ישראל לקווי
יוני 1967, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית וברצועת עזה, שבירתה ירושלים
המזרחית, והכרה בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים ולפתרון בעייתם בהתאם להחלטות
האו"ם, והוקעה חד-משמעית של מדיניותה הנפשעת של ממשלת ברק בחודשים האחרונים הן
כלפי הפלסטינים בשטחים הכבושים והן כלפי האוכלוסיה הערבית בישראל, ש-13 מבניה
נרצחו באירועים ומאות אחרים נפצעו. חשובה במיוחד השגת האחדות הרחבה ביותר
במסגרת האוכלוסיה ערבית בישראל, שלה תפקיד מיוחד ומרכזי במאבק לשלום
ולשוויון, ביחד עם כוחות השלום והשוויון העקביים באוכלוסיה היהודית.