הפורום הקומוניסטי הישראלי מוקיע את מסע ההסתה הנמשך של ראשי הממסד בישראל נגד דו"ח גולדסטון, שחשף פעם נוספת את פשעי המלחמה הזוועתיים שבוצעו במסגרת ההתקפה הצבאית המסיבית האחרונה על רצועת עזה. אלה כללו הריגת למעלה מ-1,300 אנשים, ובהם נשים וילדים רבים, פציעת אלפים נוספים וזריעת הרס וחורבן שלא ניתן יהיה לתקנם במשך שנים רבות. לכן, אין להתקיף את חושפי ומוקיעי הפשעים שבוצעו, אלא את אלה שביצעו אותם וקודם כל את ראשי הדרג המדיני שעמדו מאחורי הפעולה הזוועתית.
אנו מברכים את אימוץ הדו"ח על-ידי העצרת הכללית של האו"ם, שאישרה את הדו"ח ברוב של 114 נגד 18, ובהימנעות 44. אימוץ הדו"ח מהווה תרומה חשובה למאמץ למנוע הישנותם של פשעי מלחמה מהסוג שהתרחשו בעזה פעם נוספת.
המוצא ממעגל המלחמות יהיה לבסוף רק בהסגת הסדר מדיני על בסיס נסיגת ישראל לקווי יוני 67', והקמת מדינה פלסטינית עצמאית בקווים אלה בצד מדינת ישראל. מדיניותה של ממשלת הימין הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, מרחיקה כל סיכוי להתקרב להשגתו של הסדר, ויוצרת סכנה להתלקחויות מלחמתיות חדשות. התקוות (אשליות) שתלו כוחות שלום מסוימים בישראל בנשיא החדש של ארה"ב, ברק אובמה, נכזבו לחלוטין. למרות הצהרות פחות חד-צדדיות מאלו שהיו בתקופת בוש, ביסודו של דבר לא השתנתה המדיניות של ארה"ב באיזור, ולא נראה כי יש בעתיד הנראה לעין כוונה של הממשל החדש ללחוץ על ממשלת ישראל באופן רציני לשינוי מדיניותה. אפילו בעניין הפסקת הבניה בהתנחלויות, שעל הצורך בה כן מרבה אובמה לדבר, לא מופעל כל לחץ ממשי על ישראל והבניה נמשכת ללא הרף גם בימים אלה. כמו-כן לא מופעל לחץ על ישראל כדי שתסיר את המצור מעל עזה, שגורם גם היום סבל עצום לתושביה, ושתוצאותיו עלולים לגרום לאסונות הומניטאריים נוספים במהלך החורף הקרוב.
במצב זה מוטלת על כוחות השלום בישראל משימה קשה של מאבק נגד מדיניות הממשלה הימנית הניצית, אשר יוצרת שוב ושוב מוקדי מתיחות חדשים, כמו למשל בפעולותיה האחרונות בירושלים המזרחית, בהם מופעל כוח ברוטאלי ונמנעת זכותם של בני הדת המוסלמית להתפלל במקומות הקדושים להם במה שמכונה "מתחם הר הבית".
בד בבד מתנהלת מתקפה קשה גם נגד האוכלוסיה הערבית בישראל, וכן נגד הנהגתה הפוליטית. מתרבים המקרים של הרס בתים, הפקעת אדמות ופגיעות נוספות ברכוש של האוכלוסיה הערבית. בנגב, בגליל, בערים המעורבות, וכן באום-אל-פחם ובאיזור ואדי ערה כולו מתרבים מעשים מסוג זה. לאחרונה הואצו התכניות להקמת עיר חרדית חדשה באיזור ואדי ערה, שבה מיועדים להיות לא פחות מ-20,000 יחידות דיור, וכל זאת כדי לעצור את מה שמכונה "ההתפשטות הערבית בוואדי ערה…".
בחודשים האחרונים התקבלו שורת החלטות שנועדו לאסור על האוכלוסיה הערבית לציין את יום הנכבה, ונקבעו סנקציות מיוחדות בנושא זה. יש תוכנית לכפות את שירת "התקווה" על בתי הספר הערביים, ובנוסף יש כוונה לשנות אפילו את שמות היישובים הערביים לשמות "עבריים".
על רקע כל אלה, על פי החלטת המוסדות המנהיגים של האוכלוסיה הערבית בישראל, התקיימה שביתה כללית מוצלחת של האוכלוסיה הערבית בישראל ב-1 באוקטובר השנה. ביום זה צוינו גם 9 שנים לאירועי אוקטובר 2000 שבמהלכם נרצחו 13 ערבים ישראלים בידי כוחות הביטחון. למרות כל הועדות וכל החקירות שהיו בעקבות אירועים אלה לא הועמד אפילו בעל תפקיד אחד לדין על חלקו בהריגה.
בו בזמן מוגשים לאחרונה המלצות על העמדות לדין של מנהיגים של האוכלוסיה הערבית בהאשמות חסרות בסיס. בהקשר זה אנו מוקיעים את החלטת היועץ המשפטי של הממשלה מלפני מספר ימים על הגשת כתב אישום נגד יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברקה, ותובעים לבטל לאלתר כתב אישום זה וכן את כל ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו ונגד מנהיגים אחרים של האוכלוסיה הערבית, וכן את ההליכים שננקטו נגד שוחרי שלום יהודים וערבים ש"העזו" למחות נגד המלחמה האחרונה ונגד הפשעים שבוצעו במהלכה.
כל הצעדים האלה נעשים בצד דברי הסתה קשים ביותר נגד האוכלוסיה הערבית ומנהיגיה, שמשמיעים נציגים בכירים ביותר של השלטון, ושמטרתם מרחיקת הלכת היא ביצוע טרנספר פוליטי להנהגה הפוליטית של האוכלוסיה הערבית בישראל, שיבוא כפתח לטרנספר ממשי של אוכלוסיה מאוחר יותר. ההצעה להוציא חלקים מאזור המשולש מתחומי ישראל במסגרת הסדר מדיני עתידי היא חלק ממסע ההסתה, שמציב את האוכלוסייה הערבית בישראל כ"איום דמוגרפי" שיש "לעשות הכל כדי לצמצמו בעתיד בכל מחיר".
במצב פוליטי זה אנו סבורים כי יש חשיבות רבה לאחדות הפעולה של כל הכוחות הערבים והיהודיים המתנגדים בעקביות למדיניות הנוכחית, למדיניות של המשך הכיבוש והדיכוי, של הצתת נקודות תבערה ומלחמות חדשות, של אפליית האוכלוסיה הערבית ודחיקתה מחוץ לזירה הפוליטית. במסגרת זו יש לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה עם כוחות פוליטיים שונים הן בקרב האוכלוסיה הערבית והן בקרב האוכלוסיה היהודית.
אחדות פעולה כזו תוכל ליצור התנגדות חזקה יותר מול כל המזימות המסוכנות של הממשלה הנוכחית, וכן נגד מדיניותה הכלכלית-חברתית הרת האסון, אשר מתבטאת בקיצוץ גדול בתקציבי הבריאות, הרווחה והחינוך, והטלת שורת גזירות חדשות קשות על העובדים והשכבות החלשות, וכל זאת במקביל למתן הטבות נוספות לבעלי ההון ולהגדלה ניכרת נוספת לאחרונה של תקציבי הביטחון והמלחמה.