הבחירות המקומיות, שיתקיימו ב-11.11.2008, נערכות השנה בצל משבר כולל של מדיניות הממשלה, שבראשה מכהן עדיין ראש הממשלה המתפטר אהוד אולמרט, כראש ממשלת מעבר, עד שתוקם ממשלה חדשה (או שיוקדמו הבחירות לכנסת). הסיבה הישירה להתפטרותו של אולמרט הייתה קשורה בחקירות הרבות על מעשי שחיתות שונים שהוא נחשד בהם. אבל, כישלונו הגדול ביותר של אולמרט היה ללא ספק במלחמת לבנון השניה, שהמפלה שנחלה בה ישראל בראשותו גרמה לאבדן האמון של הציבור בממשלתו, כשמאז התמיכה בו הלכה והידרדרה. כל ההבטחות של ממשלתו להביא לקידום תהליך השלום התבררו כחסרות כל כיסוי. בתקופת אולמרט נמשכה בניה בהתנחלויות ואפילו ההתנחלויות שמוגדרות כ"מאחזים לא חוקיים" נותרו כמעט כולן במקומן. המצור והסגר על רצועת עזה נמשכו, אך לא הצליחו להביא להסגת המטרה של מיגור שלטון החמאס (וגם לא לעצירת הקסאמים) ולבסוף נאלצה ממשלת אולמרט להסכים להפסקת אש, שעד כה ממשיכה להישמר, ומוכיחה שוב כי רק בהידברות (ובהחלט גם עם החמאס!) ניתן להגיע להפסקה, ולו לפחות חלקית וזמנית, של שפיכות הדמים.

גם בחזית הסורית לא מומשו האפשרויות לקידום הסדר, למרות שידוע לכל כי על בסיס נסיגה מלאה מהגולן ניתן היה מזמן להגיע לשלום עם סוריה.

ובתוך ישראל הפערים החברתיים בין עשירים ועניים הולכים וגדלים. השכבות החלשות יהיו הראשונות לשלם את נטל השפעות המשבר העולמי החדש על הכלכלה הישראלית. העובדים ותושבי שכונות העוני סבלו רבות גם עד כה מעלייה ניכרת במחירם של מוצרי מזון בסיסיים ושל מוצרים חיוניים אחרים. גזרות רבות חדשות מתוכננות כבר לימים הקרובים. בו בזמן ניתנות עוד ועוד הקלות לחברות הגדולות, לבעלי ההון ולכרישי הנדל"ן בצורות הנחות מס ובדרכים אחרות.

בתקופה האחרונה נמשכת האפליה נגד האוכלוסיה הערבית בישראל, וגוברים הקולות של הגזענות והטרנספר, וכן הניסיונות לפגוע בהנהגה הפוליטית של האוכלוסיה הערבית ולנקוט בצעדים שונים שמטרתם להרחיקה מהשתתפות פעילה במערכת הפוליטית בארץ (כמו, למשל, הצעת החוק הקובעת כי מי שביקר במדינת אויב, לא יוכל להיבחר לכנסת במשך שבע שנים לאחר מכן). עולה בהתמדה מספרם של צווי ההריסה של בתים ביישובים ערביים ומימושם של צווים אלה. החמרה בולטת בתחום זה מתרחשת בשנתיים האחרונות בערים המעורבות בארץ. כך, למשל, נהרסו ב-5 השנים האחרונות בערים רמלה ולוד כ-160 בתים. ביפו מועדים לפינוי והריסה כ-500 בתים. אין ספק כי פעולות אלו הן חלק ממדיניות אפליה כוללת, שבת"א יפו מטרתה להביא להרחקה של חלק ניכר מהאוכלוסיה הערבית מתחומי יפו.

במצב הפוליטי הנוכחי אנו סבורים כי בבחירות המוניציפאליות בת"א-יפו יש חשיבות רבה מתמיד לתמוך ברשימה אשר בראש מעייניה המאבק מול המזימות הנפשעות הנ"ל – רשימת יאפא, הערבית-יהודית, בראשותו של עומר סיקסיק, חבר חד"ש. בו בזמן רשימה זו מבטאת באופן הנכון ביותר גם את האינטרס של כלל תושבי יפו, וכן כוללת במצעה התייחסות לבעיות של תושבי השכונות, של הזוגות הצעירים ושל העובדים בכל רחבי תל אביב-יפו. רשימת יאפא תיאבק נגד המגמה של הפיכת ת"א-יפו לעיר שבתחומה יוכלו להיוותר רק אנשים מהשכבות העשירות ביותר, שבתיה ונכסיה יהפכו למכשירים לעשיית רווחי עתק עבור כרישי הנדל"ן על חשבון תושביה המקוריים.

בגלל חוסר במספר קטן ביותר של קולות נמנע ייצוגה של רשימת יאפא בעירייה בקדנציה האחרונה (לאחר שבשתי הפעמים הקודמות היא זכתה לייצוג בעיריה). במצב הקיים אסור לתת לכך לקרות שוב. חייב להיות בעירייה נציג שייצג את אלה הסובלים יותר מכולם מהמדיניות הנוכחית, ואשר יבטא בו בזמן מדיניות אלטרנטיבית לזו של העיריה הנוכחית בכל התחומים.

הפורום הקומוניסטי הישראלי, 5.10.2008