ב-7 בנובמבר השנה מלאו 90 שנה למהפכת אוקטובר, שציינה שלב היסטורי חדש בתולדות האנושות. לראשונה בהיסטוריה זכו הפועלים והאיכרים לשלוט בארצם לתקופה היסטורית ממושכת ביותר, כאשר אמצעי הייצור, אוצרות הטבע והאדמות, שחלק גדול מהם היו שייכים לבעלי אחוזות ובעלי הון פרטיים מקומיים וזרים, הועמדו כולם לרשות כלל האזרחים ולמען רווחתם.

הודות למהפכת אוקטובר, שהונהגה על-ידי ולדימיר איליץ' לנין, הפכה רוסיה כעבור תקופה היסטורית קצרה מאחת המדינות הנחשלות באירופה – שסבלה קשות גם מהנזקים שהותירו מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה – למעצמה שהיו לה הישגים בשורה העולמית הראשונה בחקלאות, בתעשייה, במדע ובתרבות.

הסוציאליזם חילץ את רוסיה בתקופה קצרה יחסית מהקפיטליזם ומהפיאודליות למחצה. הסוציאליזם בברה"מ חיסל את הניצול המעמדי, את הניצול של אדם בידי אדם, את הבורות (75% לפני המהפכה) והעלה את בני כל הלאומים לרמה תרבותית גבוהה. הסוציאליזם חיסל את האבטלה, את המשברים הכלכליים ואת חוסר הביטחון הסוציאלי.

ברה"מ תרמה תרומה מכרעת לניצחון על הנאציזם במלחמת העולם השניה והצילה בכך את האנושות כולה. היא תרמה תרומה מכרעת לשמירה על השלום העולמי במשך כל שנות קיומה. ברה"מ נתנה תנופה אדירה למאבק העמים לשחרור מהקולוניאליזם (ואחר-כך גם מהניאו-קולוניאליזם), והגישה סיוע עצום לארצות המתפתחות באפריקה, באסיה ובכל רחבי העולם. זאת בניגוד למעצמות המערב שרק פעלו (ופועלות) לניצולן הכלכלי ולניצול משאביהן.

ברה"מ סייעה לתנועות השחרור הלאומי ולמדינות הנתונות לתוקפנות אימפריאליסטית, והייתה סולידרית עם כל הכוחות שנאבקו נגד כיבוש, לקידמה חברתית ולסוציאליזם. ההישגים הסוציאליים שהושגו בתחומה, לרבות מתן שירותי בריאות וחינוך חינם, וסיפוק צרכים בסיסיים אחרים במחירים סמליים – היוו אתגר למדינות הקפיטליסטיות המפותחות, ואפשרו לעובדים בארצות אלה להגיע להישגים סוציאליים רבים.

עם זאת, הניסיון הראשון מסוגו בהיסטוריה של בניית משטר סוציאליסטי במדינה כה גדולה ומורכבת, ועל רקע עימות בינלאומי כה קשה עם המעצמות הקפיטליסטיות, היה מלווה גם בשגיאות, בנסיגות ובעיוותים מסוגים שונים.  חלק מהשגיאות תוקנו במהלך ההתפתחות, לאחר שהופקו הלקחים וננקטו הצעדים המתאימים לפתרון הבעיות שנוצרו. אך חלק מהשגיאות שתוקנו בתקופות מסוימות שבו והופיעו  מחדש בתקופות מאוחרות יותר.

בתקופות שונות התפתחו שיטות אדמיניסטרטיביות ופגיעה בדמוקרטיה הסוציאליסטית. שיטות שהיו מתאימות בתקופות מסוימות ובתנאים בינלאומיים מסוימים (כמו למשל בזמן מלחמת האזרחים או לקראת ובמהלך מלחמת העולם השניה) לא שונו במידה הנדרשת בזמן שהתפתחו תנאים חדשים ומציאות בינלאומית חדשה.

בין החולשות היו גם חולשות רעיוניות והזנחה של החינוך הרעיוני המרקסיסטי-לניני. בין היתר התפתחה הנחה שגויה, שעצם קיומו הכה ממושך של המשטר הסוציאליסטי בברה"מ והישגיו הרבים במשך כל שנות קיומו יצרו כאילו מצב שבו בשום תנאי לא יוכלו להיווצר בתוך ברה"מ גורמים שיוכלו לסכן את עצם המשטר הסוציאליסטי, ובוודאי שלא להביא להפלתו.

בהתמודדות עם המהפכה המדעית-טכנית שהתחוללה החל משנות ה-60 ברחבי העולם, נחלה בהתחלה ברה"מ מספר הישגים מרשימים, כמו למשל בחקר החלל. אך בהמשך החל להיווצר פער ופיגור בינה לבין המדינות הקפיטליסטיות המפותחות ביותר. במחצית השניה של שנות 70 ותחילת שנות ה-80 חלה ירידה בממדי הצמיחה. התרחבו התופעות של הגברת הייצור הכמותי על חשבון איכות התוצרת, וכמו-כן לא ניתנו תמריצים מספיקים לעובדים ולמפעלים כדי לעודד את הגברת פריון העבודה ואת איכות התוצרת. מדי פעם דובר על חולשות אלו ואחרות שבלטו באותה התקופה, ואף התוו צעדים לתיקונן, אך בפועל לא ננקטו האמצעים המספיקים לתיקון החולשות.

על רקע זה התרחשה מאמצע שנות ה-80 של המאה שעברה הפרסטרויקה, שמטרותיה המוצהרת היו  לשפר את הסוציאליזם, להביא לפתיחות, להאיץ את ההתפתחות הכלכלית ולחזק את יסודות הברית הסובייטית. ואמנם בהתחלה היו לה תוצאות ראשוניות מעודדות. אך בהמשך נעשו שגיאות וטעויות חדשות, שהרעו עוד יותר את המצב בברה"מ,  ויצרו סכנה לעצם קיומו של המשטר הסוציאליסטי ולעצם קיומה של ברה"מ. במקום מסע לתיקון הסוציאליזם וחיזוקו גבר כוחם של הכוחות שהחלו לפעול לחיסול המשטר הסוציאליסטי ולפירוק המדינה הסובייטית. התפתח מאבק חריף בין הכוחות ששאפו לשמור על המשטר הסוציאליסטי, תוך התמודדות אמיתית עם הבעיות שנוצרו ותיקונן במסגרת המשטר הסוציאליסטי, לבין אלה שפעלו לחיסול הסוציאליזם, במסתר ואחר-כך בגלוי. הכוחות  ששאפו לחיסול המשטר הסוציאליסטי נהנו כמעט מתחילת הפרסטרויקה משליטה מוחלטת ברובם המכריע של כלי התקשורת בברה"מ. בסופו של דבר, חוסל המשטר הסוציאליסטי, פורקה ברה"מ, והתמוטטה המערכת הסוציאליסטית במזרח אירופה.

פירוק ברה"מ והפלת המשטרים הסוציאליסטיים במזרח אירופה גרמו להפרת  האיזון בזירה הבינלאומית. ארה"ב ובעלות בריתה החלו במדיניות אגרסיבית כדי לכפות על ארצות ועמים את תכתיביהן, כשהן לא בחלו גם בפתיחה במלחמות נגד ארצות שהעזו לעמוד מולן, ובהצתת מלחמות פנימיות עקובות מדם בארצות אחרות. כמו-כן החלה הסתערות כוללת על זכויות העובדים בארצות הקפיטליסטיות המפותחות, ורבים מהישגי מדינת הרווחה, שהושגו על רקע התחרות שהייתה מצד ברה"מ, בוטלו וממשיכים להתבטל  בהדרגה. הפער בין הארצות העשירות והארצות בעניות, בעיקר באפריקה ובאסיה, גדול מתמיד. ריכוז ההון בידי מספר קטן והולך של מיליארדרים ושל חברות רב-לאומיות הולך וגובר.

בארצות הסוציאליסטיות לשעבר סובלים רובם הגדול של התושבים מירידה ניכרת ברמת החיים. רבים שילמו על המצב החדש ממש בחייהם. תוחלת החיים ברוסיה ירדה באופן ניכר מאז תחילת שנות ה-90. רבים סובלים מעוני משווע, ממחסור במוצרי צריכה בסיסיים ביותר, ממחלות וממגפות מסוגים שונים. על רקע המצוקה הנוראה שהתפתחה לאחר חיסול המשטרים הסוציאליסטיים נאלצו מיליוני נשים מארצות ברה"מ לשעבר וממזרח אירופה למכור את גופן, והן חלק מרכזי מתופעת עבדות חדשה במסגרת תעשיית המין העולמית. אוצרות המדינה הסובייטית, פרי עמל של דורות רבים, נשדד על-ידי קומץ אוליגרכים, שהפכו למיליארדרים, בעוד שרובה המכריע של האוכלוסיה הידרדר לעוני מחפיר.

אין זה מקרה שעל רקע כל אלה גוברת בשנים האחרונות ברוסיה (ובארצות נוספות) יותר מתמיד ההערכה  להישגים הסוציאליים (ואחרים) שהיו בזמן המשטר הסוציאליסטי. אין זה מקרה שכיום גם השלטון ברוסיה מגדיר את פירוקה של ברה"מ כאסון הגדול ביותר שהיה לברה"מ ולעולם כולו במאה שעברה. עם זאת, למרות שינויים חיוביים מסוימים בתקופת נשיאותו של פוטין (לעומת תקופת ילצין), עדיין רוסיה ורובם הגדול של אוצרותיה נתונים בידם של קומץ אוליגרכים, ומצבה של רוב האוכלוסיה נותר קשה ביותר.

למרות כל הנסיגות והקשיים, המאבקים לשינוי המציאות הקשה אינם נפסקים, לא ברוסיה ובמזרח אירופה, לא במערב היבשת ולא בכל פינות העולם. בשנים האחרונות התקיימו מחאות המוניות נגד הגלובליזציה הקפיטליסטית ונגד ראשי המעצמות המערביות העומדים בראשה.  בדרום אמריקה הגיעו לשלטון נשיאים וממשלות שמאליים בשורת ארצות, כשבולטים במיוחד השינויים במדינות כמו ונצואלה ובוליביה, אך לא רק בהן. מפלגות קומוניסטיות ממשיכות לפעול כמעט בכל ארצות העולם, וחלקן, לרבות באזורנו, זכו לאחרונה להישגים אלקטורליים חשובים. הרעיון כי אין פתרון אחר לבעיות הקיימות בפני האנושות – הביטחוניות, הכלכליות-חברתיות והסביבתיות –  זולת מיגור המשטר האחראי להיווצרותן, המשטר הקפיטליסטי, וכינון משטר סוציאליסטי במקומו, הולך וקונה לעצמו יותר ויותר תומכים. המאבק לשינויים יסודיים במציאות  המקומית והעולמית החדשה יהיה קשה וממושך ביותר, אך הוא לא ייפסק עד שיובטח עתיד אחר וטוב יותר לאנושות.