הפורום הקומוניסטי הישראלי מוקיע את העלאת אחוז החסימה ל-3.25%, שנועדה לפגוע קודם כל בייצוג האוכלוסיה הערבית בכנסת, ובמיוחד בחד"ש היהודית-ערבית, שיוזמי העלאת אחוז החסימה היו מעדיפים יותר מכל לראותה מחוץ לפרלמנט. זאת כיוון, שחד"ש מייצגת לאורך שנים רבות אלטרנטיבה עקבית והחלטית למדיניות הכיבוש והאפליה של ממשלות ישראל, וכן למדיניותן הכלכלית האנטי-חברתית. חד"ש מייצגת נאמנה את האינטרסים של האוכלוסיה הערבית בישראל, ובו בזמן מציבה מדיניות אלטרנטיבית כוללת לטובת כלל האוכלוסיה בישראל, שמדיניות המשך הכיבוש והדיכוי וכן המדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית עומדות בניגוד גמור לאינטרסים שלה. חד"ש מציבה דרך של מאבק ערבי-יהודי משותף ושוללת מדיניות של התבדלות והסתגרות של האוכלוסיה הערבית בישראל.
חד"ש מתמודדת עם האתגר החדש בנסיבות לא קלות, ובמיוחד לאחר הבחירות המוניציפאליות האחרונות, שבהן איבדה את ראשות העיריות והמועצות ביישובים ערביים רבים, כשבלט במיוחד הפסד ראשות העיריה בבחירות בנצרת, שם כיהנה חד"ש בראשות העירייה מאז 1975 ועד הבחירות האחרונות. על מוסדות חד"ש, הארציים והמקומיים, מוטלת האחריות לנתח את הסיבות למה שקרה, ולהפיק את הלקחים כדי לתקנן במערכות הבאות. אנו סבורים כי במצב זה כינוסה של ועידת חד"ש הארצית הוא חיוני ביותר, וקוראים לקיימה בהקדם.
במסגרת בחינת לקחי הבחירות יש לבחון בין היתר את מידת המעורבות או אי המעורבות של המוסדות הארציים בבחירות המקומיות ביישובים שונים, ובמיוחד בכאלה שבהם יש חשיבות מיוחדת כלל ארצית לגבי תוצאותיהן, וכן במקרים בהם הרכב הרשימה המקומית או תכניתה אינם תואמים את עקרונותיה של חד"ש ואת מצעה. כנ"ל לגבי הסכמים שנעשים עם שותפים פוטנציאליים לבחירות המוניציפאליות במהלך מערכות הבחירות, ולגבי השתתפויות אפשריות בקואליציות מקומיות לאחריהן.
ללקחי הדיונים על הבחירות המקומיות תהיה חשיבות מיוחדת נוכח אתגר העלאת אחוז החסימה. בהקשר זה מדאיגה התופעה של התלכדות כוחות פוליטיים מהאוכלוסיה הערבית נגד חד"ש, כמו שראינו בבחירות המקומיות בנצרת, שבהן התנועה האסלאמית, בל"ד ולמעשה כמעט כל הכוחות הפוליטיים בעיר התלכדו יחד עם תומכי מפלגות הממסד, לרבות חברי הליכוד בעיר, בהצבעה נגד מועמד חד"ש לראשות העיריה ובתמיכה במועמד המתחרה. עם זאת, הבחירות הארציות לכנסת זו מערכה שונה, ואנו מקווים כי האחריות הפוליטית למאבק הכולל של האוכלוסיה הערבית בארץ ושל הכוחות הדמוקרטיים היהודיים נגד מדיניות הממשלה תגבר בסופו של דבר על שיקולים אלקטוראליים ואישיים צרים.
הפורום הקומוניסטי הישראלי סבור, כי חד"ש, ככוח הפוליטי המייצג הגדול ביותר של האוכלוסיה הערבית בכנסת, צריכה לפעול כדי להגיע להליכה משותפת עם הגורמים הקרובים אליה יחסית יותר מאחרים בקרב האוכלוסיה הערבית, וכן בקרב כוחות השלום היהודיים. זאת במסגרת מצע מוסכם שאינו מנוגד לעקרונות המרכזיים של חד"ש, ובמיוחד למאבק נגד הכיבוש ולמען כינון שלום צודק על בסיס שתי מדינות בקווי יוני 67', למאבק נגד אפליית האוכלוסיה הערבית בישראל, וכן למאבקים נגד המתקפה על החירויות הדמוקרטיות בארץ ונגד הפגיעה בזכויות העובדים.
המערכה הפוליטית בארץ מתקיימת בזמן שברקע מתנהל מעין "משא ומתן" על חידוש "תהליך השלום". מה שקורה בימים אלה הביא לכך שגם אלו, שעדיין היו להם שרידי אשליות כאילו ממשלו של אובמה ינהל לפחות בקדנציה השניה מדיניות שונה מקודמיו בנוגע לאזורנו, התפכחו והבינו כי אין בכוונת הממשל האמריקאי הנוכחי לקדם ברצינות את השגתו של הסדר שלום כולל וצודק באזורנו. על רקע זה אין פלא שגוברת פעילותם של כוחות ימניים קיצוניים, לרבות מבצעי פעולות "תג מחיר" הנפשעות. אלו מתקיימות כיום לא רק בשטחים הכבושים, אלא גם בתוך יישובים ערביים בישראל, כשהאחרונה שבהן היתה ההתקפה על המסגד באום אל פחם ב-18.4 שכללה הצתה וכתיבת כתובות נאצה על קירותיו. אנו מוחים על אזלת ידם המוחלטת של כוחות הבטחון מול הפעילויות הנ"ל.
צביעות מערבית
בזירה הבינלאומית נמשכת מדיניות ההתערבות האימפריאליסטית, כשעדיין לא ירדה מהפרק אפשרות של תקיפה צבאית נוספת גם במקומות שבהן היא נהדפה עד כה, לרבות באירן ובסוריה. התערבות בוטה וצבועה מפגינות ארה"ב ובעלות בריתה באוקראינה, שם הם תמכו בהפיכה שהדיחה את הנשיא הנבחר החוקי של הארץ, ובממשלה החדשה שהוקמה בה, שבמסגרתה יש נציגות גדולה לכוחות פרו נאציים מובהקים. אלה רואים במשתפי הפעולה האוקראינים עם הנאצים במלחמת העולם השניה (בנדרה וכו') כדמויות מופת. בו בזמן נערכים פוגרומים, מוצתים משרדי המפלגה הקומוניסטית האוקראינית ומתבצעות תקיפות רצחניות על מנהיגי ופעילי המפלגה בקייב ובכל רחבי מערב אוקראינה. מואצות ההכנות להוצאה רשמית של המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק ולאיסור על כל "תעמולה קומוניסטית". כמו-כן ננקטים צעדים נגד כל ה"לא אוקראינים" וקודם כל נגד האוכלוסיה דוברת הרוסית, ומוטלים עליה עוד ועוד הגבלות ואיסורים. גוברות התופעות של מתקפות אנטישמיות, שזה עוד מאפיין של ה"דמוקרטיה החדשה" באוקראינה. בכלי התקשורת ניתנת רשות דיבור רק לתומכי ההפיכה.
אנו מביעים את מחאתנו נגד מסע הרדיפות של הקומוניסטים האוקראינים ותובעים את הפסקתו המיידית. אנו מוקיעים את הצביעות של מדינות המערב, שכה דאגו כביכול לדמוקרטיה בזמן שלטונו של הנשיא הנבחר הקודם, וכעת מתעלמות מהיווצרותה של דיקטטורה טרוריסטית, שפרו-נאצים במרכז הנהגתה, ושכמעט ואינה מתירה כל פעילות פוליטית למי שאינם נמנים עם תומכיה.
אנו מוקיעים את צביעותן של ארה"ב ובעלות בריתה באירופה שפירקו מדינות שלמות במזרח אירופה, ובמיוחד את יוגוסלביה לשעבר, לאינספור מדינות, וכעת אינן פוסקות מלדבר על "שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה" כעקרון המקודש ביותר. אנו מוקיעים את הצביעות של אלה שתמכו בעצמאות קוסובו על סמך משאל העם שם, ומסרבים להכיר במשאל העם בקרים שבו הביעה למעלה מ-95% מהאוכלוסיה את רצונה לחזור ולהיות חלק מרוסיה. אנו מביעים סולידריות עם כל אלה באוקראינה, ובמיוחד במזרחה של הארץ, שבצדק מסרבים להכיר בשלטון החדש שעלה בהפיכה, ומבקשים יתר עצמאות מקומית וקיום קשר הדוק יותר עם רוסיה. במצב העניינים הנתון אלו דרישות צודקות, שנועדו למען הבטחת החירויות הבסיסיות ביותר של תושבי האזורים האלה.
אנו סבורים שהאינטרס של שלום העולם מחייב תמיכה בכוחות המתייצבים מול הנאצים האוקראינים ותומכיהם מהמערב, המעוניינים להפוך את כלל האזור לשטח חסות המשועבד באופן מוחלט לאינטרסים של ארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו. הצלחת מזימתם תהווה סכנה נוספת לא רק לעמי האזור שם, אלא לשלום העולם כולו.
עמדה זו אינה שוללת את הצורך לקיים בהמשך מאבק למען אלטרנטיבות טובות יותר לעמי אוקראינה, רוסיה ומדינות אחרות באזור, וכן את המאבק לכינון משטר אחר סוציאליסטי, שבו יבוטאו בצורה האמיתית המלאה האינטרסים של בני כל העמים באזור, ולא של קבוצות אוליגרכים מקומיים וזרים אלו ואחרים.