ב- 7.4.2021 מלאו 30 יום לפטירתו של החבר דוד אשכנזי, ממייסדי הפורום הקומוניסטי הישראלי וחבר מרכזי בהנהגתו, שהיה פעיל בולט במשך עשרות שנים במק"י ובחד"ש ובין היתר כיהן כמזכיר מחוז ת"א-יפו וכן כמזכיר סניף יפו.

דוד אשכנזי נולד ב- 1935 בעיר סליבן שבבולגריה. 

ב-1949 הגיע עם משפחתו לארץ, וכעבור זמן לא רב הצטרף לשורות הנוער הקומוניסטי, וב-1952 היה לחבר במפלגה הקומוניסטית הישראלית. 

בתחילת שנות ה-50 פעל דוד במעברת כפר ענא שהוקמה באזור אור יהודה של היום. בבחירות לכנסת שהתקיימו באותה תקופה זכתה המפלגה הקומוניסטית במעברה במספר הקולות הגבוה ביותר ביחס למפלגות האחרות. זאת בין היתר בזכות פעילותו. 

בין השנים 1967-1951 עבד דוד כמכונאי רכב במוסך בת"א. מתוך החשיבות הרבה שראה בהבטחת זכויות עובדים ובכוח ההתארגנות שלהם הוא היה שותף בהקמת ועד לעובדי המוסך, שהיה מהוועדים הראשונים שהוקמו לא רק במוסכים, אלא בכלל בקרב מקומות העבודה הפרטיים בארץ.

דוד, עם חברים נוספים מהמפלגה, המשיך לפעול בארגון מקומות עבודה והקמת ועדי עובדים וגיוסם לפעילות איגוד מקצועית משותפת במסגרת ועדי פעולה של ועדי עובדים. ועדים כאלה הוקמו בעיקר בשנות ה-60, והם דרשו מההסתדרות לנהל מאבק ממשי בממשלה בדרישה להגנת שכרם וזכויותיהם של העובדים. 

לצד פעילותו בתחום האיגוד מקצועי פעל דוד רבות במאבקי השכונות בת"א.  בשנות ה- 60 היה דוד מהפעילים הבולטים במאבקי השכונות בת"א וביפו נגד תוכניות הפינוי הממשלתיות, שהונהגו על-ידי אלימלך רון, ובהמשך במאבקם של תושבי יפו לשיפור תנאי חייהם בעיקר בתחומי התשתיות והחינוך. 

בפילוג במק"י ב- 1965 התייצב דוד אשכנזי לצד הרוב האינטרנציונליסטי בהנהגת מאיר וילנר ותופיק טובי, ונגד הזרם הנציונליסטי של קבוצת מיקוניס-סנה. יחד עם החבר עוזי בורשטיין ורבים אחרים הוא סייע בהתגברות על הנזקים שנגרמו מהפילוג בסניף יפו ובמחוז ת"א, וביציאה לתנופת עבודה מחודשת במסגרתם. 

במשך שנים רבות היה דוד חבר בסניף יפו, שבו פעלו רבים מחברי ואוהדי המפלגה מיוצאי בולגריה. במשך שנים קוימה פעילות פוליטית ותרבותית עניפה בקרב ציבור יוצאי בולגריה, כשבין הבולטים בה היה החבר אברהם מלמד.

במהלך מלחמת "ששת הימים" ביוני 1967, נחקר דוד אשכנזי במטה השב"כ ונשאל על "פצצות" שהמפלגה מכינה כביכול כחלק מהמחאה המתוכננת נגד המלחמה והכיבוש.

בשנת 1967 החל דוד לעבוד במפלגה במחוז ת"א. במשך שנים רבות היה דוד חבר בהנהגת המחוז וב- 1971 נבחר למזכיר סניף יפו. דוד היה פעיל מוכר ואהוב בציבור רחב ביפו, לרבות בשכונת עג'מי ששם פעל רבות במשך שנים ארוכות. דוד פעל בהצלחה לחיזוק הפעילות המשותפת היהודית ערבית בסניף, ולאחר מכן גם במסגרת חד"ש.

דוד ראה חשיבות רבה בהפצת עיתונות המפלגה ופרסומיה במגוון שפות ופעל נמרצות על מנת להבטיח תפוצה רחבה שלהם הן ברחבי יפו והן בכלל הסניפים במחוז ת"א.

דוד היה מהמארגנים הבולטים של הפגנות אחד במאי בת"א. במשך שנים רבות הפגנות האחד במאי בת"א היו הפגנות גדולות ומרשימות ועוררו הד ציבורי נרחב ביותר. דוד פעל רבות בהכנתן של ההפגנות, שכללה הכנה של מאות סיסמאות, פלקטים, דגלים, ועוד. דוד דאג גם להוצאת האישורים הדרושים מהמשטרה להפגנות וכן לאישורים ולתאומים של משמרות מחאה ופעולות מחאה ציבוריות רבות אחרות שהתקיימו במשך שנים בתחומי המחוז בשורה ארוכה של נושאים.

בשנת 1992 נבחר דוד למזכיר מחוז ת"א יפו של המפלגה. הצורך בבחירת מזכיר מחוז בתקופה זו נוצר על רקע התפטרותם של חלק מחברי הנהגת המחוז, שלא השלימו עם בחירתה של מועצת חד"ש בחבר תופיק זיאד לראשות רשימת חד"ש לכנסת. 

בחירות אלו התקיימו בתקופת מבחן קשה ביותר עבור מק"י וחד"ש. אלו היו הבחירות הראשונות בארץ לאחר נפילת המשטרים הסוציאליסטיים בברה"מ ובמזרח אירופה. רבים העריכו כי אין כל סיכוי שחד"ש תעבור את אחוז החסימה  (שהיה נמוך יותר מהיום ואפשר כניסה לכנסת גם עם שני מנדטים). עמידתו של תופיק זיאד בראשות הרשימה וההתגייסות וההקרבה המופלאה שגילו מרביתם הגדול של מנהיגי ופעילי מק"י וחד"ש ברחבי הארץ הביאו לניפוץ כל התחזיות ולהישג מרשים בתנאים של אותה התקופה – 3 מנדטים. לדוד אשכנזי היתה תרומה מרכזית לכך שגם בתחומי מחוז ת"א הושגו תוצאות מרשימות למדי בהתחשב בתנאים של אז.

לאחר הבחירות של 1992 המשיך דוד להנהיג את מחוז ת"א-יפו, שהיה פעיל ביותר במספר סניפים ובמספר רב של תחומי פעילות, לרבות פעילות בקרב הסטודנטים והצעירים, פעילות איגוד מקצועית, פעילות בארגוני מחאה שונים, וכן פעילות רעיונית ענפה. 

 

פעילות נוספת בה בלט דוד בתקופה זו שוב היתה בתחום האיגוד מקצועי. הוא כיהן כחבר מועצת הפועלים בת"א יפו, והיה שותף בהכנת והפצת עשרות כרוזים של תמיכה במאבקי העובדים, בקיום ביקורי סולידריות עמם ובהוצאה של גיליון "דבר חד"ש לעובד".

בוויכוחים שהתפתחו בעקבות ה"פרסטרויקה" ובהמשך לאחר ההתפרקות של ברה"מ, התייצב דוד נגד הזרמים שדגלו בהשחרה מוחלטת של כל העבר הסובייטי, בנטישת האידיאולוגיה המרקסיסטית-לנינית, בהפיכת המפלגה למעין מפלגה סוציאל דמוקרטית, או ל"מפלגת שמאל" נטולת זהות מהפכנית, שמוותרת למעשה על הרעיון של הקמת משטר סוציאליסטי, ומסתפקת רק בתיקונים במסגרתו. 

עם זאת דוד היה ער לחולשות ולשגיאות ולנסיגות הקשות שאירעו בחלק מהתקופות, ובצורך בניתוח מעמיק שלהן ובהסקת מסקנות והתאמות הנדרשות כדי למנוע חזרה על טעויות וכדי להתאים את המאבקים לתנאים המשתנים. כל זאת מבלי ללותר על עקרונות אידיאולוגיים ופוליטיים עקרוניים, ובו בזמן מיצוי שיתוף פעולה מקסימלי בכל נושא מוסכם.

בתקופתו קוימו שיתופי פעולה נרחבים עם גופים ואישים שונים על רקע הסכמות בנושאים קונקרטיים במאבקים לשלום, לזכויות האדם, לזכויות העובדים, לדיור ובתחומים נוספים. 

ב-1999 נמנה דוד עם מייסדי הפורום הקומוניסטי הישראלי, שהוקם על-ידי מנהיגים ופעילים של מק"י ממחוזות אום אל פחם, הנגב, ת"א-יפו ומאזורים נוספים בארץ, והיה פעיל בנהגתו עד ימיו האחרונים. הפורום הוקם על רקע חילוקי דעות רעיוניים, פוליטיים וארגוניים עם חלק מהנהגת המפלגה באותה התקופה, ועל רקע הוצאתם של שורת חברים משורותיה ופיזור מוסדות מקומיים נבחרים, לרבות במחוז ת"א. 

דוד המשיך לפעול במסגרת חד"ש, בעיקר בסניף יפו, וכן השתתף בפעולות ציבוריות כל עוד מצב בריאותו אפשר לו זאת.

דוד הקפיד לתעד ולשמור חומרים על פעילות המפלגה, חד"ש והפורום הקומוניסטי במהלך שנים רבות, וסייע לאלה שהוציאו פרסומים על ההיסטוריה של פעילות המפלגה בתחומים שונים ובתקופות שונות.

דוד הותיר אחריו אישה ושני ילדים. 

נכבד את זכרו בהמשכת המאבקים למען אותם רעיונות נעלים להם הקדיש את חייו.

 

הפורום הקומוניסטי

אפריל 2021