המצב הפוליטי ותפקיד חד"ש בתקופה הנוכחית ראיון עם ח"כ חנא סוויד

ד"ר חנא סוויד נבחר על ידי מועצת חד"ש, שבחרה את מועמדי חד"ש לכנסת, למועמד מספר 2 ברשימת חד"ש, ובבחירות שהתקיימו בחודש מאי הפך לחבר כנסת. חנא סוויד נולד בכפר עילבון שבגליל התחתון. בשנים 1993-2003 שימש כראש מועצת עילבון מטעם חד"ש. כדוקטור לתכנון עירוני (הוכשר בטכניון חיפה) הקים בשנת 2003 את המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ועמד בראשו עד היבחרותו לכנסת.

ש: איך את רואה את מקומה של חד"ש בכנסת הנוכחית?

סיעת חד"ש ממלאת תפקיד חשוב וייחודי בהעלאת הנושאים החשובים לאוכלוסייה הערבית, למעוטי ההכנסה ולשאר האוכלוסיות המוחלשות. בנוסף לכך, אנו שומרים על ערנות מתמדת בתחום המדיני ומשמיעים את הקול הבהיר והברור ביותר, תחילה למען חידוש המשא ומתן לשלום ובעקבות זאת למען סיום הכיבוש.

ש: עד כמה כוחה האלקטורלי של חד"ש מאפשר לה לקדם נושאים אלו בפועל?

ת: החשיבות היא בראש ובראשונה בעצם העלאת הנושאים. גישתנו השקולה והאובייקטיבית הופכת אותנו, למרות היותנו סיעה קטנה, לסיעה שמקשיבים טוב למה שהיא אומרת. המשקל הסגולי שלנו גבוה. מכאן באה חשיבותה של הפעילות הפרלמנטרית. האוזניים של התקשורת ממוקדות בכנסת, לכן הפעילות הפרלמנטרית משמשת גם כזרז למישורי הפעולה האחרים שלנו: עבודת הסניפים, ההסברה בשטח ובאמצעי התקשורת, שיתוף פעולה עם גופים אחרים ועוד.

ש: איך אתה מתרשם מהקמפיין למען החרמת הבחירות במגזר הערבי?

ת: הקמפיין הזה נחל כישלון. רוב הציבור הערבי הבין את הצורך לשמור על נציגותו בכנסת. אמנם בבחירות האחרונות לכנסת הייתה ירידה בשיעור ההצבעה במגזר הערבי (57 אחוז לעומת 64 אחוז בבחירות הקודמות), אך היא תאמה לחלוטין את שיעור הירידה בכלל האוכלוסייה (62 אחוז, לעומת 68 אחוז בבחירות הקודמות). עם זאת אנחנו איננו שאננים ביחס לירידה. ודאי שצריך לחקור את העניין היטב ולשקול כיצד משנים את המגמה.

ש: באילו נושאים אתה מתמקד במסגרת פעילותך בכנסת?

ת: בנושאים שבהם התמקדתי בפעילותי עד עתה: שלטון מקומי, קרקע, תכנון עירוני, שיכון, פיתוח כלכלי ואיכות הסביבה.

ש: מהו המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי?

ת: זוהי עמותה שהוקמה בשנת 2000 ופועלת בכפר עילָבון. מאז היווסדה עמדתי בראשה, ועתה החליפו אותי רז'א חורי והאדריכלית ענאיה בנא. מטרת המרכז היא לנסח באופן מקצועי וענייני דבר שהכול ידעו: האפליה הבוטה והקשה נגד האוכלוסייה הערבית בכל הנוגע להקצאת קרקעות, תכנון מרחבי ופיתוח כלכלי. מטרה נוספת – להציג תכניות אלטרנטיביות שישקפו שוויון בין אזרחי המדינה. אנו מפרסמים דו"חות מידע ומעניקים שירותי ייעוץ וייצוג (בבתי משפט ובוועדות תכנון) ליחידים, לשכונות, לרשויות מקומיות ולגורמים אחרים שנפגעו באותה אפליה.

חשיבותו של מרכז כזה גדֵלה שבעתיים לנוכח הייצוג האפסי הניתן לאוכלוסייה הערבית בוועדות התכנון השונות. במועצה הארצית לתכנון ולבנייה יש שני נציגים ערבים מתוך 32 חברים (בעוד הערבים מהווים כ-20 אחוז מכלל אזרחי המדינה). הוועדה המחוזית צפון מונה 17 חברים, מתוכם שניים ערבים (בשטח שיפוטה של הוועדה מהווים הערבים כמחצית האוכלוסייה).

אציין  שאנו פועלים גם בערים המעורבות.

ש: מהי עבורך סיעה יהודית-ערבית?

ת: היותנו סיעה יהודית-ערבית היא מרכיב חשוב בפעילותנו ובזהותנו. הדבר מאפשר לנו לפעול בשני הציבורים ולשתף אנשים משניהם במאבקים למען מטרות משותפות. בסיעה יהודית-ערבית העיקר הוא הרעיון וסדר היום ולא הרכב הסיעה. העובדה שבסיעה יש חברי כנסת יהודים וחברי כנסת ערבים היא תנאי חשוב, אבל לא רק על זה צריך לקום או ליפול עניין היותנו תנועה, או חזית יהודית-ערבית. במפלגת העבודה יש שני חברי כנסת ערבים. האם היא סיעה יהודית-ערבית? לא, היא סיעה ציונית כי סדר היום שלה מכתיב ומבטא זאת.

ש: בהפגנות האחרונות נשמעה מפי פעילי חד"ש הקריאה: "שלום כן – התכנסות לא". אם אולמרט אכן יהיה מעוניין לפנות התנחלויות, מדוע להפריע לו?

ת: אם נתרגם "התנתקות" או "התכנסות" לנסיגה, איש מאתנו לא יתנגד. אך המצב אינו כזה. "התנתקות", וכנראה גם "התכנסות" אינן אלא שמות קוד לתהליך מורכב בהרבה: מעט נסיגה והרבה העמקת הכיבוש. פינוי כמה התנחלויות מזה, והכבדת היד על האוכלוסייה הפלסטינית מזה, כמו גם הגברת הבנייה הבלתי חוקית במה שאולמרט מכנה "גושי ההתיישבות".

ש: מהי משמעותו של מסמך האסירים שגובש על ידי אסירים פלסטינים מכמה זרמים פוליטיים?

ת: "מדובר במסמך חשוב ששום גורם אינו יכול להתעלם ממנו. כפי שאמרת, הוא גובש על ידי אסירים מהפת"ח, מהחמאס ומזרמים נוספים, ויש לו השלכות בראש ובראשונה על הבית הפלסטיני – גיבוש קונסנזוס פלסטיני – ולאחר מכן על הסיכוי לחדש את המשא ומתן להביא לסיום הכיבוש ולשלום בר קיימא.

ש: אתה צופה חידוש פניו של ארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף)?

ת: בהחלט. זוהי אחת ממטרותיו החשובות של ההסכם. הסכם העקרונות המפורסם, המכונה "הסכם אוסלו", נחתם בין ישראל לאש"ף. אלא שבעקבותיו אש"ף שותק במידה רבה, כי פרט לפת"ח, מרבית מרכיביו פרשו למעשה ממסגרתו. לאחר מכן קמה הרשות הפלסטינית, שהחלה להיתפס בעולם הרחב כנציגת הפלסטינים, וכך פנו אליה וניהלו עמה מגעים. כמו כן הלכו והתחזקו גורמים שלא היו מיוצגים במוסדות אש"ף מעולם, כמו החמאס. אולם קיומו של ארגון המייצג את העם הפלסטיני על כל חלקיו היה ונותר עניין חיוני. אפשר שמסמך האסירים הוא בסיס למתכונת חדשה שתאפשר לגוף כזה לשוב ולהוביל את המאבק הפלסטיני להכרה, למדינה עצמאית ולשלום.

ש: מה תוכל לומר על המצב בחד"ש? מדוע היבחרותך למקום השני ברשימה הביאה כמעט לפירוק מועצת חד"ש?

ת: בכל ארגון יש חילוקי דעות, וזה לגיטימי ובריא. אבל דומני שחד"ש קפאה על שמריה בתחום הארגוני מאז היווסדה ב-1977, והגיעה העת לרוויזיה ארגונית עמוקה. ב-2006-2007 צפויות להתכנס ועידות של מק"י ושל חד"ש, ובמסגרות אלו חייבים להבהיר איך מתנהלת העבודה בחד"ש, מי מקבל החלטות ארגוניות לרבות תקציביות הקשורות לפעילות חד"ש ועוד מספר נושאים רלוונטיים.

ש: ומה באשר להרחבת השורות?

ת: כיום יש סיעות הנאבקות על מטרות דומות לאלו שחד"ש נאבקת עליהן. רע"ם, ובעיקר בל"ד, עשויות להיות בעלות ברית מידיות. הפעם זה לא צלח. גם בגלל עמדות ומגמות שם, אבל גם בגלל חילוקי דעות אצלנו. זה לא סוד שלא כולם מסכימים לזה בחד"ש. המחלוקת נעוצה לדעתי בחשיבותו של הגודל. יש חברים שלא מכירים בחשיבותו של גודל הסיעה בכנסת. להפך, הם רואים רק את החסרונות שבו. אפשר להבין אותם. עבודה במסגרת קטנה והומוגנית יותר היא יעילה ופשוטה יותר. אך לדעתי בנסיבות הקיימות, כשאתה ניצב כמיעוט מול רוב מגויס ולא פעם עוין, היתרונות שבגודל עולים על חסרונותיו, ובמקום שניתן לאחד שורות יש לעשות זאת.

ש: חד"ש היא הרשימה היחידה שמתנגדת למדיניות ההפרטה. היא גם שוללת באופן עקבי ומוחלט את אפליית ערביי ישראל. קח לדוגמה את חברת החשמל: מחד, היא עומדת בפני הפרטה שוודאי תפגע בעובדי החברה ובכלל מעמד השכירים בישראל. מאידך, לערבים בחברת החשמל אין דריסת רגל. איך אתה פותר דילמה כזאת?

ת: זו דילמה קלה יחסית. לא העובדים אסרו על ערבים לעבוד בחברת החשמל. אני חושב שלרובם לא תהיה כל התנגדות לעבוד לצד ערבים. מדובר במדיניות גזענית ומפלה ארוכת שנים של ממשלות ישראל. מממשלה אתה יכול לדרוש למלא את מחויבותה הציבורית ולא להפלות אזרחים על בסיס מוצאם. בעלים פרטיים לא ישנו מדיניות זו (הרי ערבים מתקשים להתקבל גם לעבודה כגננים אצל ועדי בתים משותפים) ונגדם יהיה קשה בהרבה להיאבק בכך (אף שהדבר אינו חוקי).

מה דעתך על הסיסמה "שמאל אדום-ירוק" שהציגה חד"ש בבחירות האחרונות?

ת: נושא איכות הסביבה קרוב ללבי. הפגיעה באיכות הסביבה נובעת בראש ובראשונה מהיעדר פיקוח ציבורי על בעלי ההון ומשאיפתו הבלתי מרוסנת של ההון להגדיל את רווחיו. מכאן ברור שהמאבק למען הירוק – קרי איכות הסביבה – מתחבר למאבק לצדק חברתי שהצבע שמבטא אותו נאמנה הוא ה"אדום".

ש: מה תוכל לומר על מלחמת לבנון השנייה והשלכותיה?

חד"ש התנגדה למלחמה ולמתקפה על לבנון מהרגע הראשון. אנחנו סברנו ועדיין סבורים שהמלחמה לא תוביל לשום מקום. היא רק גבתה מחיר יקר מהעם הלבנוני ובישראל, והיא תביא, כמו מלחמות בעבר, להרס, לחורבן ולפגיעה קשה באוכלוסייה האזרחית. סברנו גם שדרך ההידברות טובה הרבה יותר להשיג את ההבנות ואת הפתרונות לבעיות שלכאורה באה המלחמה להשיג, כפי שהצהירה עליהם ממשלת ישראל.

לצערנו, חוגים רחבים בשמאל בישראל ראו את המלחמה בעין אחרת. עכשיו חלק משמאל זה התחיל להתפקח ולהכות על חטא התמיכה במלחמה.

לדעתי קברניטי המלחמה והימין הקיצוני מצאו באוכלוסייה הערבית שעיר לעזאזל, שבאמצעותו בין היתר ניסו לחפות על הכישלונות של הדרג המדיני ושל הדרג הביטחוני במהלך המלחמה. לכן היינו עדים למתקפה ארסית על המנהיגות הערבית מצד כלי התקשורת ולהטחת האשמות חמורות כלפיה כגון "משתפי פעולה עם האויב", "גייס חמישי" ועוד.

הלהיטות של ממשלת ישראל להשיג הישגים דרך המלחמה והתוקפנות, והגיבוי האמריקאי לניסיון זה, מנעו ממועצת הביטחון וממדינות רבות בעולם להעלות את הדרישה המתבקשת מהרגע הראשון להפסקת אש. רק כשכולם הגיעו למסקנה שההישגים הצבאיים הרצויים אינם בהישג יד התחילו לחשוב באופן רציני על קריאה להפסקת אש, תוך ניסיון להשיג את אותם הישגים דרך החלטת מועצת הביטחון 1701.

מיד עם השגת הפסקת האש אנחנו היינו הראשונים לדרוש יוזמת שלום לפתרון כולל במזרח התיכון, ובראש וראשונה לבעיה הפלסטינית. זה האתגר שעומד בפנינו כרגע ועל זה אנחנו חייבים להוציא את מיטב האנרגיה והפעילות הפוליטית והציבורית.