הרצח הנפשע של מנהיג החזית העממית לשחרור פלסטין, אבו-עלי מוסטפה, מהווה דרגה חדשה
במצעד הדמים של ממשלת שרון, גורם להסלמה חריפה נוספת במצב, ומגביר את הסכנה לפריצת
מלחמה כוללת במזרח התיכון.

הפורום הקומוניסטי הישראלי מוקיע את ממשלת שרון-פרס, שבה שותפות כמעט כל המפלגות הציוניות,
על הפשע הנתעב של רצח בדם קר של אישיות פוליטית מובהקת, שהנהיגה את הארגון השני בגודלו באש"ף.
אנו מגנים בחריפות את התמיכה )הגלויה והחד-צדדית יותר מתמיד( של ארה"ב במדיניות הרצח
והתוקפנות הישראלית, שעודדה את ממשלת ישראל לביצוע הפשע הנתעב.

ממשלת שרון-פרס-בן-אליעזר אינה מסתפקת ברצח. היא הסלימה אף את פעולותיה הצבאיות,
תוך שימוש במטוסי קרב, במסוקים, בטילים ובטנקים נגד יישובים פלסטינים, וביצוע הולך וגובר
של פעולות צבאיות ברבריות בתוך השטחים שאמורים להיות בשליטה פלסטינית מוחלטת )שטח A(.

החודשים האחרונים הוכיחו שוב ושוב, כי כל הרציחות וההפצצות לא רק שאינן מביאות להפסקת
מאבקו של העם הערבי הפלסטיני, אלא הן רק מגבירות את נחישותו להיאבק למען זכויותיו
הלאומיות הצודקות. הדבר בא לביטוי גם בפעולות ההתנגדות שבוצעו מייד לאחר הרצח הנתעב. הפלסטינים
זכו להישגים חשובים במאבקם בחודשים האחרונים שבאו לביטוי בין הייתר בכך שבאזורים לא מעטים בשטחים
הכבושים כמעט שאין תנועה אזרחית ישראלית; ישראל משלמת מחיר כלכלי כבד על החרפת המצב, לרבות
קריסה כמעט מוחלטת של ענף התיירות; מעמד הפלסטינים בזירה הבינלאומית בעלייה לעומת החלשה מתמדת
של מעמדה של ישראל.

גם הסגר, הכתר, ההשפלות במחסומים וההשתוללות הנמשכת של המתנחלים – כל אלה אינם יכולים להביא
להפסקת המאבק הפלסטיני ולא יצליחו גם למנוע את המשך קיומה ופעילותה של הרשות הפלסטינית. עם זאת,
הם גורמים לקורבנות נוספים בקרב הפלסטינים, וכן להרעה נוספת בתנאי חייהם הקשים ביותר גם עד כה;
ועל רקע זה נדחפים פלסטינים מסוימים לפעולות של ייאוש, לרבות פעולות התאבדות שבהן נפגעים אזרחים
ישראלים חפים מפשע בתוך ישראל.

אנו מזהירים כי הלקח מהאירועים בחודשים האחרונים הוא שאין כל פתרון של כוח, וכי הפעלת יותר כוח
על-ידי הצבא הישראלי לא רק שלא תפתור דבר, אלא תוליך להקזת דם נוספת, ולא רק של פלסטינים,
אלא גם של ישראלים.

אנו קוראים לממשלת ישראל לחדול ממדיניות הטרור הממלכתי, מהרציחות ומההפצצות הברבריות;
להסכים להפסקת אש על בסיס היוזמות שהועלו לאחרונה באזורנו, ושכוללות כחלק בלתי נפרד ממנה
את החזרת הכוחות הישראלים לעמדות שלפני אוקטובר 2,000, וכן הקפאה מוחלטת של הבנייה בכל ההתנחלויות.
על ישראל לבצע את כל התחייבויותיה מההסכמים הקודמים ולפתוח במו"מ על הסדר הקבע.

השגתו של הסדר הקבע תתאפשר רק על בסיס נסיגה לקווי יוני 67', הקמת מדינה פלסטינית עצמאית
בגדה המערבית וברצועת עזה, כולל מזרח ירושלים, והכרה בזכות הפליטים הפלסטינים לפתרון
בעייתם בהתאם להחלטות האו"ם.