המצב הבינלאומי

המצב הבינלאומי ממשיך להיות מאופיין בהגברה נוספת של הפערים בין המדינות המפותחות
לבין המדינות המתפתחות, ובהגמוניה כלכלית, פוליטית וצבאית של המעצמות
האימפריאליסטיות, בראשות ארה"ב.
הגלובליזציה הנוכחית מאופיינת בשליטה כלכלית כלל עולמית של מספר קטן יותר ויותר
של חברות רב-לאומיות, שמרכזיהן מצויים בקרב המעצמות הקפיטליסטיות המובילות.
מעצמות אלו מכתיבות וכופות על העמים – באמצעות מוסדות על-לאומיים שונים כגון קרן
המטבע הבינלאומית והבנק העולמי – מדיניות כלכלית המשרתת אותן, ואשר פוגעת יותר
ויותר בזכויותיהם וברמת חייהם של הפועלים, של כלל השכירים, של שכבות הביניים ואף
של החלקים החלשים יותר של ההון המקומי.
מוסדות אלה שוחקים באופן מתמיד את עצמאות ההחלטה לא רק של מדינות קטנות וחלשות,
אלא אף של שורת מדינות מפותחות באמריקה ובאירופה. על עמי העולם השלישי מוטלים
עוד ועוד תכתיבים, שהגדילו את הפער בינן לבין הארצות המפותחות ליותר מאי-פעם בעבר.
בהעדר משקל הנגד שהיה בעבר, של ברה"מ ושל יתר הארצות הסוציאליסטיות באירופה,
אין כמעט גבולות לתוקפנות הכלכלית, הפוליטית, ואף הצבאית של האימפריאליזם.

המלחמה האחרונה נגד יוגוסלביה היתה דוגמה מובהקת לכך. ההפצצות הרצחניות שגרמו
להריגתם של אזרחים רבים חפים מפשע, בני לאומים שונים, ובהם נשים וילדים רבים, הראו
שאין גבול לאכזריות ולברבריות של ראשי "העולם החופשי", אשר מוכנים לנקוט בכל צעד
נגד מי שמסרב ללכת בתלם ולהיכנע ללא סייג לתכתיבם. יש לשים לב לעובדה שבראש רוב
המדינות שהשתתפו במתקפה האכזרית נגד יוגוסלביה עומדות ממשלות סוציאל-דמוקרטיות,
כשבלטה בקיצוניותה מפלגת הלייבור הבריטית.
אנו בעד הגנת זכויותיהם של כל המיעוטים ושל בני כל הלאומים בכל חלקי יוגוסלביה ובכל
מקום בעולם, תוך כיבוד שלמותן הטריטוריאליות של המדינות. אנו מגנים את פעולתן הנפשעת
של מעצמות המערב, ובראשן ארה"ב וגרמניה, לפיצול אומות וחלוקתן לצורך האינטרסים
האנוכיים שלהן, כפי שנעשה ביוגוסלביה ובארצות נוספות. פעולתן היתה הגורם המרכזי
לפרוץ הסכסוכים הקשים בין בני לאומים שונים, שחיו עד לפני זמן לא רב, ובמשך שנים רבות,
מבלי שהיה כל סכסוך ביניהם.
אנו מביעים תמיכה מלאה בהחלטה בנושא זה של הכנס הבינלאומי האחרון של המפלגות
הקומוניסטיות, שהתקיים לא מכבר באתונה, ומבקרים את הנהגת מק"י על שלא הצטרפה
להחלטה.

אנו מציינים, כי האירועים האחרונים במזרח טימור, שהתרחשו זמן קצר לאחר המלחמה
ביוגוסלביה, חשפו פעם נוספת את מדיניות הסטנדרט הכפול הצבועה של ארה"ב ובעלות
בריתה.

למרות האירועים האחרונים, אנו צריכים לראות כי בו-זמנית מתקיימים גם מאבקים
עצומים של הכוחות המתנגדים ל"סדר העולמי החדש" הנוכחי, הן בתוך המדינות והן בזירה
הבינלאומית. קיימת התנגדות לשאיפות הכוחניות של ארה"ב במזרח אסיה, במרכז אירופה וגם
במקומות אחרים בעולם. כוחות שמאליים – במידה זו או אחרת – התחזקו לאחרונה בשורת
מדינות, וממשלות ימניות רבות באירופה הפסידו בבחירות.