עוד נשוב – תפוח הרוח;
סופות אין – סוף,
סחור – יסחורו,
על פני – העולם.

עוד יישמע!
קולה המחושל בפלדה,
של "אוורורה",
הוא – קול,
של המחר הנפלא.

עוד יינתן!
קולה של הבשורה המיוחלת,
שתבשר,
על יום – מחר,
של זוהר ואור;

ולעתיד,
של תכלת – שמיים,
הוא יראה לנו,
דרוך.

בים סוער,
הנחשולים נפוץ להם,
בחוף של חול וסחף;

בנהרות,
פלגים רבים של מים,
יזרמו.

עוד יישמע!
קולה האדיר
והנושא – תקוות,
של "אוורורה",
בפתחו לאנושות,
דף היסטורי חדש!

מאת: שמואל ירושלמי
משורר ופעיל ציבור
באר – שבע