נופלת האבן על הכד, אוי לכד
נופל הכד על האבן, אוי לכד
אמרה עממית

מי אשם במשבר הכלכלי הישראלי?

האינתיפאדה, שפגעה לרוב בענפי התיירות והמלונאות? המשבר הכלכלי בארה"ב, שפרץ שם קודם כל בהיי-טק והגיע
גם אלינו? דויד קליין, נגיד בנק ישראל, שלא הוריד את שער הריבית בזמן? סילבן שלום, שר האוצר ?
רק את הסיבה הראשונית למשבר הכלכלי – השיטה הכלכלית הקפיטליסטית – שהיא האשם היסודי במשבר הכלכלי
המחזורי העובר עכשיו על רוב הארצות הקפיטליסטיות בעולם, הס מלהזכיר.

הקפיטליזם המודרני אנו רואים את התקופה בה מכונת הקיטור )שהמציא י. וואט בשנת 1782(, התחילה לחדור
כהתחלת
והפכה בהדרגה את התעשיה הידנית )המנופקטורות( לתעשיה ממוכנת. מאז מתפתח הייצור הקפיטליסטי במחזורים
לתעשיה
של ארבעה שלבים, שהראשיים בהם הם הגאות הכלכלית והמשבר הכלכלי. המשבר המחזורי הכללי הראשון עבר על
הגדולה, שהיא, כידוע, מולדת המשק קפיטליסטי המודרני, בשנת 1825, כלומר לפני 177 שנה. ומאז ועד היום
בריטניה
הייצור הקפיטליסטי דרך משברים מחזוריים, ההורסים חלק של הערכים שנוצרו בזמן ההתאוששות ובזמן הגיאות
עובר
שקדמו להם, והופכים רבים מהפועלים והעובדים השכירים האחרים למובטלים.

כל משבר כלכלי, טוענים הכלכלנים העובדים בשירות הקפיטליזם, שנלמדו הלקחים על אודות הסיבות של המשבר
אחרי
לא יהיו עוד משברים. אך האמת היא שהדיבורים נותרים דיבורים והמשבר הכלכלי הקפיטליסטי ממשיך להופיע
ושבעתיד
בתקופות קצובות. את המשבר הנוכחי אנו מרגישים היטב על עורנו. בישראל אשמה כביכול רק האינתיפאדה במשבר.
בארה"ב הסיבה היחידה כביכול למשבר היא הפיגוע במגדלי התאומים )למרות, שהמשבר בארה"ב החל כבר בתחילת
שנת 2001(. ליפאן, לגרמניה ולעשרות מדינות אחרות אין אפילו על מה להלביש את האשמה.

היא שכל אלו הם רק גורמים המאיצים את המשבר או מחריפים אותו. אך הסיבה היסודית למשבר הכלכלי המחזורי
האמת
בחוקים הפנימיים של הייצור הקפיטליסטי: בפער בין הייצור בשביל השוק לבין האפשרויות לשלם עבור הסחורות
טמונה
בשוק. פער זה אינו נעלם גם כאשר קיימות מערכת המחסנים הממוחשבת המודרנית המפורסמת וגם היכולת לייצר
הקיימות
רק את כמויות וסוגי הסחורות הנמצאות בספרי ההזמנות. והתוצאה: מלאי מוצרים מוכנים של סחורות בני-קיימא,
במהירות
להם קונים; הפסקת ייצורם הנוסף; הורדת מחירים; הורדות מחירים גדולות, כאשר היצרנים והחנוונים לוו כספים
שאין
אין להם ממה לשלם חובות. ומוצרים שמתקלקלים, כמו פירות, ירקות, חלב ומוצריו, בשרים וכו' – מושלכים
מבנקים ועכשיו
זה אנו עדים לתופעות של משבר בייצור: פיטורי עובדים – מיליוני מובטלים – אין עבודה – אין שכר עבודה –
לאשפה. במצב
– קונים רק את ההכרחי, אם יש עוד חסכונות. וגם אלה שיש להם עדיין מקום עבודה מחזיקים את הפרוטה ביד, כי
אין כסף
המחר מאוד לא בטוח.

את אסון המשבר הכלכלי גורמת השיטה הכלכלית הקפיטליסטית. אך לנצל אותו נגד העובדים השכירים, את זה עושים

או כפי שהם אוהבים לכנות את עצמם "היזמים". יחד עם הממשלות הבורגניות הם עושים הכל כדי להוריד
הקפיטליסטים,
של מעמד השכירים תחת לחץ איום הפיטורים. הם לוחצים, כי שכר עבודה נמוך יותר פירושו רווח גדול יותר.
את רמת חייו
ואיזה קפיטליסט לא רוצה להרוויח יותר?!

יש היום רבע מיליון מובטלים, פועלים ושכירים אחרים ובני משפחותיהם שעולמם חרב עליהם. אך, כפי שאמרתי,
בישראל
רק אלה שפוטרו סובלים מהמשבר. המעבידים מנצלים את ההזדמנות שאפשר ללחוץ גם על אלה שיש להם עדיין עבודה.
לא
זאת בדרכים שונות: כך למשל "מייעלים" את המפעל ומפטרים עובדים ותיקים, שמשכורתם גבוהה יותר, ובמקומם
הם עושים
מקבלים פועלים צעירים חדשים ששכרם נמוך יותר.

הכלכלי המחזורי יש התחלה ויש גם סוף. המפעלים החלשים פושטים את הרגל. כל מיני חנויות שצצו בזמן הגאות
למשבר
אך לא כל החיים המשקיים נסגרים. רוב בתי החרושת שורדים את המשבר. אלה הם, בדרך כלל, החזקים והיעילים
נסגרות.
הם סגרו חלק מהמחלקות ויצרו פחות, אך המכונות נותרו על מקומן וגרעין מערכת העובדים נשמר לרוב. גם מלאי
יותר.
הוקטן בינתיים. לא כל אחד היה מובטל. האנשים צרכו פחות, אבל צרכו. רוב הפקידים בשירות הציבורי והפרטי
הסחורות
לא פוטרו. עודף המלאים במחסנים נעלם והמפעלים מתחילים להגביר את ייצורם. הם מקבלים פועלים למפעלים. אלה
מקבלים שכר עבודה, הצריכה גודלת והמשק יוצא בהדרגה מהמשבר הכלכלי עד למשבר הבא.

מוסגר יאמר: התיאור הקצר הנ"ל הוא של המשבר הכלכלי המחזורי. בחצי השני של המאה הקודמת התווסף למשבר
במאמר
הקפיטליסטי המשבר המבני. הוא קשור בהתפתחות המואצת ובשינוים הטכנולוגיים הסוערים, המוליכים להקמתם
המחזורי
ייצור חדשים ולהריסתם או לשינויים מהיסוד של ענפי ייצור ישנים. כמו-כן קשור המשבר המבני לגידול המהיר
של ענפי
העבודה וכתוצאה מכך, בתנאי הקפיטליזם, נוצרת אבטלה קבועה ושכבת מובטלים שתקופת האבטלה שלהם ממושכת
בפריון
זה קורה קודם כל בארצות המתועשות המובילות במהפכה המדעית-טכנית ומשם זה עובר לכל העולם הקפיטליסטי.
ביותר.
האבטלה הנוצרת במשבר המבני אינה קשורה באופן ישיר במחזוריות המשק. האבטלה המבנית נמשכת גם בשנות הגיאות
הכלכלית.

מהמשבר הכלכלי למלחמה

האמריקאי "ניוזוויק" )4.2.2002( חוזר במאמרו המוקדש למצב הנוכחי במשק האמריקאי, למצב שהיה בשנות
השבועון
ה- 30 המאוחרות ובשנות ה- 40 המוקדמות של המאה הקודמת. בארה"ב שררה בתקופה זו אבטלה קשה. בעולם השתוללה
כבר מלחמת העולם השנייה, אך ארה"ב היתה עדיין מחוץ למלחמה. ואז התקיפו היפנים את הבסיס הימי האמריקאי
)למה עשו זאת – זה כבר אינו שייך למסגרת רשימה זו(. באמריקה השתנה המצב תוך ימים ספורים. על ארה"ב
'פרל הרבר'
"הורה;#150&פטריוטיזם" וגל של שוביניות אנטי-יפנית. ארה"ב הכריזה על גיוס מיליוני גברים צעירים; גלגלי
עבר גל של
ובראש וראשונה תעשיית הנשק, נעו במהירות גוברת; המפעלים ייצרו למען המאמץ המלחמתי; ייצרו תותחים,
התעשיה,
בנו מטוסי קרב, אוניות מלחמה. היה צריך לתפור מיליוני מדים לחיילים שיצאו למלחמה, לספק להם שימורים,
תחמושת,
טרי, ציוד כזה וציוד אחר. תוך זמן קצר האבטלה כמעט נעלמה. ועל מה שדיברו פחות, אך היה חשוב יותר להון
אוכל
שבעלי התעשיה, בעלי המספנות, קבלנים שונים ודומיהם, ולא פחות – בעלי הבנקים, התחילו להרוויח מיליונים
האמריקאי,
על גבי מיליונים )אז עוד לא דובר כל כך במיליארדרים(.

וכך גם עכשיו. המשבר הכלכלי לא התחיל, כאמור, ב- 11 בספטמבר, כאשר טרוריסטים פוצצו את מגדלי התאומים
ארה"ב היתה במשבר כלכלי כבר חודשים רבים לפני זה. אך האירועים שהתרחשו באותו יום שינו את המצב תוך
בניו-יורק.
הם אפשר לנשיא האמריקאי, גורג' בוש, להתחיל את 'המלחמה נגד הטרור' כביכול, שהיא ניסיון אמריקאי להשתלט
לילה.
על אזורים עתירי חומרי אנרגיה וחומרי גלם ברחבי העולם. ההכרזות על המשך והרחבת המלחמה מעבר לאפגניסטן
תקציב הביטחון בסכומים עצומים פירושן השקעות של מיליארדים רבים בחימוש ובהוצאות מלחמה. התוצאות הן
והגדלת
הצבא, הגברת ייצור נשק ותחמושת וכל יתר הסימנים של משק מלחמתי. זה מלווה בגיוס אנשים צעירים לצבא,
הגדלת
פועלים לבתי חרושת, הקטנת האבטלה ובראש וראשונה יצירת רווחים מלחמתיים.

פה בישראל הוא, כמובן, שונה. האינתיפאדה התחילה כהתנגדות פלסטינית קטנה באופן יחסי )לאחר הפרובוקציה
מצבנו
עכשיו מדברים יותר ויותר על מלחמה. קודם השמיעו זאת המתנחלים. עכשיו אנו שומעים זאת גם מאנשי צבא,
של שרון(.
הממשלה, שרים ואחרים. זו מלחמה בה גובר השימוש של הצבא הישראלי בטנקים, במסוקים ובמפציצים. זו מלחמה בה
ראש
לא רק הפלסטינים, אלא במידה גוברת גם הישראלים. מספר ההרוגים והפצועים הולך וגדל. גדל ההרס. גדלות
סובלים
הכספיות וזה )כמו בכל מלחמה( מכביד על המשק הלאומי ועל השכבות העממיות הרחבות. על כך מדברים הרבה.
ההוצאות
יש פה משהו שלא מדברים עליו – עדיין. המלחמה הזו היא איננה רק הרוגים, פצועים וירידה ברמת חייו של העם.
אך
פירושה גם הגברת ייצור נשק, תחמושת, מדים, מיגון שכונות, מיגון בתים, מיגון אוטובוסים, מיגון רכבים,
המלחמה הזו,
וכו'. פירושה רבבות אנשים נוספים בצבא, במשטרה ובשירותי האבטחה. המוני אנשים שעובדים, מקבלים משכורת,
אפודות מגן
שייכת למלחמה, אך הם אינם מיצרים כלום לרווחתנו הכלכלית. ומאחורי כל זה נמצאים בעלי הון, שעבורם
ועבודתם
היא קודם כל רווחים. הם מייצרים את הנשק, את אמצעי המיגון ואת קירות המגן. יש חברות מאבטחים המספקות
המלחמה
האבטחה. יש יבואנים שונים ואחרים. ואל נשכח את הבנקים, את "אוויר המדינה". מי הם וכמה? זה יתחיל להתברר
את אנשי
גם לנו, שאיננו שייכים "לאנשי סודות", רק שנים אחרי האינתיפאדה – המלחמה הזו.

גם לפני התקופה הקפיטליסטית היו משברים במישור הכלכלי. אך אלה היו משברים מסוג אחר. רוב רובה של
ולבסוף:
היתה חקלאית. שנת בצורת קשה, פירושה היה רעב ואסון לאוכלוסיה באותו אזור. לא היו יבולים. לא היה מזון.
האוכלוסיה
לא היה מה לתת לבקר ולא היה לא בשר ולא חלב. לא נשארו גרעינים לזריעה לשנה הבאה. היה רעב עוד שנה.

דוגמה אחרת: מגפת הדבר שפקדה אזורים נרחבים. מאות אלפי מתו מהמגפה )בהשוואה לאוכלוסיית כדור הארץ היום,
זה עשרות מיליונים(. התוצאה היתה כפרים ריקים מאדם, מחסור ורעב.

נוספת: פלישת צבאות זרים, שבזזו את האוכלוסיה, שבמקרה הטוב, שמרה על חייה, אך איבדה את רכושה. אלה
דוגמה
היו הסיבות למשבר כלכלי אז.

אך השיטה הכלכלית החברתית הקפיטליסטית -האנרכיסטית- היא היחידה, שבה סיבת המשבר הכלכלי איננה שיש
בכל, אלא להפך, שיש יותר מדי – לפי המהלך המחשבה הקפיטליסטית. לא חסר אוכל. לא חסר ביגוד. מייצרים
מחסור
שפע של מקררים, של מזגנים, תנורים, טלוויזיות, מכוניות ומה לא.

באנרכיה הקפיטליסטית, ניתן למצוא גם בשעת המשבר מגוון רחב של מוצרים בחנויות. המדפים מלאים במצרכים
"קחו אותנו". אך החנויות ריקות מקונים. וממול, על המדרכה עומד האדם הרעב לאותן הסחורות, שבכיסו לא
המתחננים
מצויה הפרוטה כדי לרכוש אותן. ובין הלחם על המדף והאדם הרעב ברחוב חוצה שוטר עם אקדח בנרתיק. זהו המשבר
הכלכלי הקפיטליסטי.
א.תומן
14.3.2002