יבוטל חוק ההסדרים !

כל תלמיד בבית הספר לומד בשיעור אזרחות את ההבדל בין ממשלה לכנסת: הכנסת מחוקקת חוקים, ואילו הממשלה מבצעת את חוקי הכנסת. אין כמו ההבחנה הזאת כדי להיווכח כיצד החוק התקף באמת, חוק הקפיטליזם, מרוקן מתוכן את ההליכים הדמוקרטיים.

בחברה הקפיטליסטית גם חוק הוא מעין 'סחורה' בעלת ערך נקוב במונחים כספיים. אפשר להישבע מהיום עד מחר על הזכות לחינוך והזכות לבריאות, אך כל זה כפוף ליכולת לשלם על הסחורות המרכיבים יחד את המוצרים הגדולים המכונים "חינוך", "בריאות", "רווחה" וכד'.

חוקים רבים שהתקבלו בכנסת כדת וכדין הפכו לאות מתה. די בכך שפקידי האוצר מכריזים שבקופת המדינה "אין תקציב" כדי ליישם את החוק, וקביעה זו די בה כדי לבטל את כל מה שלמדנו באזרחות על הפרדת הרשויות ועל מרות החוק.

כמה פעמים בתולדותיה קיבלה הכנסת חוק חינוך חינם לגילאי שלוש-ארבע. פורמאלית החוק תקף, אך בפועל הוא אינו מיושם, כי האוצר מודיע ש"אין כסף", כאילו כסף בימנו הוא משאב טבעי, כנפט או קרקע, שכמותו נתונה ומהווה עובדה אובייקטיבית שלא ניתן לערער עליה. עובדה היא שבמדינות סוציאליסטיות, בלא קשר לעושרה הכולל של המדינה ולאחוז הצמיחה השנתי שבה – תמיד מובטחת לכל אזרח חבילת זכויות יסוד חברתיות, המהווה זכות יסוד ולא מוצר שיש לשלם עליו.

אך היות שהקפיטליזם זקוק בכל זאת למראית עין כלשהי של דמוקרטיה, גובשו בעולם הקפיטליסטי דרכים שונות, מתוחכמות יותר ומתוחכמות פחות, לנטרל חקיקה שאינה נוחה לו. בישראל, אחת היצירתיות בדרכים אלו היא "חוק ההסדרים במשק".

חוק ההסדרים נולד בשנת 1985. המשבר הכלכלי העמוק אז, שהתבטא בעיקר באינפלציה בת מאות אחוזים, השתיק כמעט את כל המתנגדים למדיניות הממשלה. כמו במציאות המוכרת לנו בעיתות מלחמה, גם ב"מלחמה להצלת המשק" נתפסה הממשלה כיודעת הכל, וכל ביקורת עליה נדחתה כקנטרנות וכחסרת אחריות, אם לא כ"בגידה". כך הצליחה "ממשלת האחדות הלאומית" להעביר בכנסת את "חוק ההסדרים במשק" מיד לפני הגשת חוק תקציב המדינה. מדובר למעשה באין ספור חוקים, בלא כל קשר ביניהם, העוסקים בכל תחומי המשק והחיים, שבקריאה השלישית עוברים בכנסת בהרמת יד אחת – בעד הכול או נגד הכול. לחברי הכנסת 'אין זמן' להתעמק בחוק כה סבוך ועב קרס, וכל שנותר להם הוא להצביע לפי מקומם הנוכחי במערך הכוחות בכנסת: הקואליציה בעד, האופוזיציה נגד.

רק לאחר שהחוק עובר "מגלים" חברי הכנסת שזה עתה ביטלו בהרמת ידם אינספור חוקים שהם עצמם חוקקו בכנסת במשך השנה האחרונה, או העבירו חוקים שבהליך חקיקה רגיל לא התקבלו.

בעת לידתו של חוק ההסדרים הבטיחו דוברי הממשלה כי מדובר בחוק חד פעמי המתחייב ממצב החירום. אך בישראל, כידוע, "מצב חירום" הוא הנורמה ולא החריגה ממנה, ומאז מגישה הממשלה לכנסת חוק הסדרים חדש בכל שנה ושנה.

באחת, חוק ההסדרים הוא כלי לנטרול סמכות החקיקה של הכנסת באמצעות מחטף של פקידי האוצר ה"שומרים על הקופה הציבורית", כלומר: על רווחיהם של בעלי ההון, אשר תמיד יעדיפו שהוצאות הממשלה, ובמיוחד לצרכים חברתיים, יהיו נמוכות ככל האפשר.

מה שלא הצליחו להשיג בעבודת הכנסת הרגילה עובר בהליך חקיקה מזורז, שלא לומר מחטף, המכונה חוק ההסדרים.

אציין למשל כדוגמה את עניין בית החולים באשדוד.

בשנת 2002 נחקק חוק המורה על הקמת בית חולים באשדוד. מאז מגיע כל שנה חוק ההסדרים, ובאחד מעשרות סעיפיו נקבע כי ההחלטה "תידחה" (עד חוק ההסדרים הבא).

בעתירה לבג"ץ נגד חוק ההסדרים (2004), הותירו השופטים את עיקרון "האקטיביזם השיפוטי" על הנייר בלבד. הם הדגישו בגאון כי "חוק ההסדרים אינו הולם הליך חקיקה דמוקרטי", אך נמנעו מלבטלו, אף שבדיוק בנסיבות אלה ניתנה לבג"ץ הסמכות לבטל חוקים: כאשר הם אינם הולמים הליך חקיקה דמוקרטי או כל עיקרון דמוקרטי אחר.

לאחר דממה כמעט מוחלטת של יותר מ-20 שנה בעניין, התפרץ בסוף השנה שעברה גל ביקורת רחב על חוק ההסדרים בקרב פעילים חברתיים, עיתונאים ומספר חברי כנסת. ועדת הכנסת ברשותה של ח"כ רוחמה אברהם (כיום השרה) נזכרה לפתע שחוק כגון זה מהווה פגיעה במעמדה של הכנסת. דומה היה כי החרפה נמחקת, אולם בסופו של דבר החוק רק צומצם. חוק ההסדרים האחרון שהתקבל היה אכן "רזה" מאי פעם, ורבים קיוו כי זוהי התחנה האחרונה בדרך לקבורתו הסופית.

לקראת סוף שנת 2007 התברר כי חוקר ההסדרים לא רק שלא הושלך לפח האשפה של ההיסטוריה, אלא חידש את ימיו כקדם ומאיים לחזור לממדיו הקודמים. השנה כוללת הצעת החוק כ-200 סעיפים, ביניהם:

הפרטת מעונות ממשלתיים למפגרים.

הוספת מכסת עובדי הקבלן במערכות הציבוריות.

"דחיית" עדכון שכר המינימום.

הפרטת תאגידי מים וביוב.

דחיית החלת יום לימודים ארוך וחינוך חובה לתלמידי כיתות י"א-י"ב.

בספטמבר 2007 התארגנו 30 ארגונים לפורום משותף ששם לו למטרה את ביטול חוק ההסדרים. בפורום שותפים חד"ש, מרצ, המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, האגודה לזכויות האזרח, רבנים לזכויות האדם ועמותות המייצגות משפחות חד הוריות, נכים, גמלאים, סטודנטים ועוד.

פעילי הפורום מודעים לכך שהמאבק בחוק ההסדרים צפוי להימשך, למרבה הצער, גם בשנים הבאות, ולכן בחרו בטקטיקה ארוכת טווח: הסברה בקרב הציבור הרחב על חוק ההסדרים והשלכותיו. הדבר נעשה באמצעות חלוקת כרוזים, החתמה על עצומה, משמרת מחאה שבועית ועוד.

לחתימה על העצומה, ניתוחים מאמרים על חוק ההסדרים והודעות על פעולות הפורום לביטול חוק ההסדרים ניתן לעיין באתר האינטרנט: www.hesderim.social.org.il


יובל הלפרין