מאת: שמואל ירושלמי

במבט ראשון יכול להיראות שבלארוס תחת הנהגתו של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו נמצאת על פרשת דרכים ומתלבטת בין סוציאליזם לקפיטליזם. אולם מבט יותר מעמיק ילמדנו, כי הנהגתו של לוקשנקו היא בעלת אוריינטציה סוציאליסטית. וזאת לא רק בגלל היחס האוהד ביותר של השלטון הנוכחי לשלטון הסוציאליסטי לשעבר של בלארוס ושל כל ברה"מ, אלא בגלל שורה של צעדים קונקרטיים שכוללים הלאמה של עוד ועוד מפעלים ותעשיות שהופרטו בעבר ושהפרטתם נכשלה, וכן הבטחת זכויות סוציאליות רבות מאלו שמהן נהנו בעבר אזרחי בלארוס בתקופה הסובייטית.

לא מזמן התייחס לוקשנקו, בשיחתו עם עיתונאים, לידיעות על קיומה של שחיתות בענף הבנייה בבלארוס. הוא אמר שהממשלה לוקחת על עצמה אחריות לטיפול בבעיה הזאת ושבשנים הקרובות בעיית השחיתות בענף הבנייה במדינה תמוגר לגמרי. בנוסף לכך (וכאן אחת הדוגמאות החשובות לאוריינטציה הסוציאליסטית של מדיניותו), הוא אמר כי בכוונתו לדאוג לכך שענף הבנייה בבלארוס יתחיל להיות מבוסס על חברות בנייה ממשלתיות גדולות ולא על קבלנים פרטיים ורודפי בצע. מעתה הוחלט לאשר עבודה של חברות בנייה פרטיות, רק בתנאי שיוכיחו את שקיפותן ואת יכולתן לעמוד בהתחייבות להקמת דיור זול ואיכותי. דוגמה זאת, בנוסף לאינספור דוגמאות נוספות, מראה לנו כי בבלארוס הממשלה מציבה את האינטרס של כלל הציבור בעדיפות ראשונה, ואינה מהססת להגביל או לבטל לחלוטין את פעילותן של חברות פרטיות שלא עמדו בהתחייבויותיהן.

למרות דברים אלה עולה הטיעון: "אבל בכל זאת בבלארוס ישנם מפעלים פרטיים! אבל בכל זאת בבלארוס ישנן הפרטות חלקיות של המשק!" אכן, יש וגם לי יש על כך ביקורת מסוימת על הנשיא לוקשנקו. עם זאת יש לציין, שכל ההפרטות מבוצעות תחת פיקוח מלא של הממשלה וכאשר חברה מופרטת מסוימת מפסיקה לשרת את כלל הציבור, מעלה מחירים באופן ניכר או מייצרת מוצרים בעלי רמה ירודה ביחס למה שהובטח – ממשלת בלארוס מיד מתערבת ומלאימה את החברה המופרטת בחזרה.

היום בלארוס עוברת תנופת בניה ופיתוח חסרת תקדים, שאין דומה לה בשום חלק אחר של ברית-המועצות לשעבר. מדי שנה מוקמים עשרות מפעלים חדשים ועוד עשרות נוספים עוברים מודרניזציה. רק השנה הוחלט על החלפת ציוד במספר מפעלי תעשייה ושיפוץ של עשרות חוות חקלאיות בכל רחבי המדינה. בין המפעלים שהוחל בשיפוצם השנה ברצוני לציין מפעל למוצרי כותנה בעיר ברנוביצ'י שבמחוז ברסט. מפעל זה עובר בימים אלה מודרניזציה מעמיקה ביותר, וחלק גדול מהציוד בו מוחלף בציוד חדיש ומודרני, וכל זאת בסיוע כמעט מלא של הממשלה ותחת פיקוחה.

באופן מיוחד ברצוני להדגיש את השיטה של מפעלים משותפים לבלארוס ולחברות זרות. למרות שלכאורה מדובר בקשר עסקי רגיל בין חברות קפיטליסטיות, במציאות הקמת מפעלים משותפים כאלה (הן עם המערב והן עם סין) נועדה לאפשר לבלארוס לרכוש ידע וטכנולוגיות מודרניים, מהחדישים ביותר הקיימים היום בעולם. הקמת מפעלים משותפים מאפשרת למומחים בלארוסיים לרכוש ידע מערבי מודרני שאחר-כך משמש לייצור מוצרים בעלי רמה גבוהה ביותר. למשל, לאחרונה הצליחו מומחים בלארוסיים לפתח דחפורים מיוחדים המותאמים לתנאי שטח קשים בעלי אותה רמה טכנית כמו דחפורים דומים מתוצרת מערבית. היום בלארוס מייצרת דחפורים כאלה בעצמה ואינה תלויה יותר בייבוא שלהם מבחוץ. יתר-על-כן, את הדחפורים המיוחדים מתוצרת-בלארוס קונות היום גם מדינות אחרות, כולל רוסיה ואוקראינה. לכך ברצוני להוסיף, שהיום 70% מהמוצרים הנמכרים בבלארוס הנם מתוצרת מקומית.

גם בתחום התרבות והספורט בלארוס מציגה הישגים מרשימים ביותר. כך, למשל, בלטה לאחרונה הצלחתם של ספורטאי בלארוס באולימפיאדת החורף שהתקיימה בסוצ'י. רק בחודשים האחרונים הסתיימה בנייתם של מספר בריכות שחייה ציבוריות והיכלי החלקת קרח חדשים. כמו-כן, במינסק נבנה אצטדיון מודרני וחדש. בחודש מאי השנה (2014) תתקיים בבלארוס  אליפות העולם בהוקי קרח. לקראת האירוע נבנו אולמות ומתקני ספורט חדשים, שאפילו לדעת המומחים ממערב אירופה הנם בין הטובים מסוגם בעולם.

לסיכום ברצוני לומר, כי עמה של רפובליקת בלארוס עומד איתן מול התקפות האימפריאליזם העולמי וניסיונותיו לכפות על בלארוס ויתור על דרך התפתחותה הייחודית בעלת האוריינטציה הסוציאליסטית. למרות כל הקשיים והלחצים, הן מבחוץ והן מבפנים, בלארוס ממשיכה לצעוד קדימה ולהוות הוכחה נוספת לכך שרעיונות סוציאליסטים לא התיישנו וממשיכים להיות אקטואליים גם היום.