מאת: שמואל ירושלמי

בתור אחד שעוקב בהתמדה רבה אחר האירועים המתרחשים ברפובליקות הסובייטיות לשעבר אני יכול לומר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי בשנים האחרונות, בחלקים שונים של ברית המועצות לשעבר, ישנה התעניינות גוברת בעבר הסובייטי והבעת הערכה גוברת להישגים שהושגו במהלכו. במיוחד התופעה הזו ניכרת ברוסיה והיא קיבלה תנופה רבה בשנתיים-שלוש האחרונות, כאשר ממשלת רוסיה בעצמה החלה לעודד פעולות להנצחת העבר הסובייטי. בכל רחבי רוסיה מוקמים פסלים של מנהיגים סובייטיים לשעבר ויש יותר ויותר התעניינות בהישגים של אותה התקופה. בערוצי טלוויזיה רוסיים יש יותר ויותר שידורים שמזכירים הקמת המפעלים, את הטיסות לחלל ודברים חיוביים אחרים שנעשו בתקופת ברית המועצות. אבל במסגרת מאמר זה ברצוני להתמקד בשני אירועים של התקופה האחרונה, שמשקפים יותר מכל את ההתעניינות הגוברת בברית המועצות לשעבר הקיימת ברוסיה של היום.

בסוף דצמבר 2013 במוסקבה – בירת רוסיה – הוקם מחדש (אחרי הפסקה של יותר מ-20 שנה) לוח הזיכרון ללאוניד ברז'נייב – מי שהיה מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בין השנים 1964-1982. הלוח הוקם על הבית שבו הוא התגורר והוצב במקום בו היה קבוע הלוח המקורי שהוסר ב-1991, בזמן פירוק ברית-המועצות כאשר ברחבי המדינה נשבו רוחות אנטי סובייטיות קיצוניות. לכבוד האירוע נערך טקס רשמי מטעם עיריית מוסקבה, שקטעים ממנו שודרו במהדורות החדשות ברוסיה. בין המשתתפים בטקס היה גם הזמר הסובייטי הנודע יוסף קובזון שבראיונות לתקשורת אמר שלדעתו עדיין שמו של ברז'נייב לא הונצח בצורה מספיק ראויה ושצריך לקרוא על שמו רחובות, פארקים ומוסדות ציבור. כמו-כן הציע קובזון להקים מחדש את פסלו של פליקס דז'רז'ינסקי בכיכר לוביאנקה שבמוסקבה, שגם הוא נהרס בתקופת פירוקה של ברית המועצות.

דבר שני שברצוני להדגיש את חשיבותו הוא החלטתה של עיריית מוסקבה להנציח בשטח העיר את המנהיגים הסובייטיים. בין היתר יש כוונה להקים בקרוב לוחות זיכרון לניקיטה כרושצ'וב ולקונסטנטין צ'רננקו, שגם הם היו בעבר ראשי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. אומנם עיריית מוסקבה התחמקה משאלת העיתונאים האם ינציחו גם את סטלין, אך אני יכול לומר שלפי כמות הפסלים שלו שמוקמים ברחבי-רוסיה (כולל מוסקבה) אפשר להגיד שסטלין כבר מונצח ובגדול, כאשר כל פעם מוקמים עוד ועוד אתרי זיכרון לכבודו.

לסיכום ברצוני להדגיש שהמגמה הגוברת ברוסיה להנציח את המנהיגים הסובייטיים מעידה על התעניינות הולכת וגוברת בעבר הסובייטי, שאפילו השלטונות הקפיטליסטיים של רוסיה אינם מסוגלים לעמוד בפניה, ונאלצים להקים פסלים ולוחות זיכרון להישגיה הרבים והגדולים של אותה תקופה. נקווה שבסופו של דבר ההתעניינות הזאת בתקופה הסובייטית  תוביל בעתיד להקמתה המחודשת של ברית-המועצות, בהתאם לתנאים החדשים ותוך הפקת הלקח הן מההישגים ההיסטוריים העצומים שליוו את כל תולדותיה, והן משגיאות וכישלונות שהיו בתחומים שונים ובתקופות שונות של התפתחותה.